התמודדות עם ילד בן 3

שלום רב, בני בן ה-3 (עוד חודש...) לאחרונה שינה את התנהגותו. התווספו למשפחתנו תאומות לפני כ-7 חודשים אולם השינוי חל ממש לאחרונה. הילד משינה רצופה בלילה החל לקום כל כמה דקות. הוא מלא פחדים, צורח ורוצה רק אותי (אמא) ולוקח לו זמן לצאת מהחלום. אנו לא יודעים איך להתמודד עם זה. הוא מבקש שאני הרים אותו כל הזמן, מפחד ללכת לחדר שלו לבד. אנחנו מבלים איתו המון זמן איכות ומאוד חמים אליו. איך מתמודדים? כדאי לקחת אותו איתנו למיטה (למרות שהוא גם במיטה שלנו מתעורר ובודק שאני שם)? להתעקש שיהיה גם עם אביו? להרים אותו בידיים כשמבקש? נשמח לכל תובנה בעניין.

שלום דניאלה, לא בטוח שהשינוי בהתנהגותו קשורה ללידת התאומות, הגם שתופעות של קנאה יכולות להתעורר גם חודשים לאחר הלידה. התיאור שלך מתאים יותר לפחדים האופיניים לגיל שלוש, המועצמים בשל התפתחות הדמיון המואצת בגיל זה. על מדפי הספרים יש שפע של ספרות ילדים בנושא פחדי הלילה של הילדים, ואני ממליצה מאד להשתמש בהם בשעות היום, כדי לסייע לו לעבד את חוויות הלילה. כשהוא בוכה מתוך חלום, השתדלו להעיר אותו ולהחזירו למציאות, ואז להרגיעו בנוכחותכם המנחמת, מבלי להביאו למיטתכם. נסו להישאר רגועים ככל האפשר, ולא לפתח אינטראקציות ליליות נעימות שיוציאו אותו מהשינה לגמרי ויהפכו את הלילה מוקד לפעילות משפחתית. אני יודעת כמה קשה לדבוק בדרך חינוכית באמצע הלילה, כשכל מה שאנחנו רוצים זה לחזור לישון הכי מהר שאפשר. אך בפועל, התעקשות והשקעה של מס' לילות מבלי לוותר, מביאה לתוצאות טובות ולרגיעה. שולחת לך עידוד וכוח, וברכת ליל מנוחה בסוף בסוף זה עובר... :-) ליאת