שאלה דחופה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
בס"ד שבוע טוב יש לי בן בן שנה ו8 חודשים. לפני כחצי שנה בערך הכנסו אותו לגן פרטי את יציאת הפגרה והעברנו אותו גן. לאחר שהוא עבר לגן אחר שזה גם ציבורי של העייריה פה התחילה הבעיה אם הילד הוא תמיד יושב לבד הוא לא משחק אם ילדים הוא תמיד יושב בפינה לבד הגננת לא דואגת להקריב אותו לילדים ומאז שהילד נכנס לגן הוא בוכה צרחות כאילו היכו אותו כל בוקר אותו סיפור ושאנחנו לוקחים אותו הביתה הוא מאושר ומחייך והכל ובזמן שצריך להחליף לו הוא שוב צורח יותר גרוע מהבוקר ואומר בקול של יאוש "די די זהו" כאילו נמאס לו מהחלפה בגן גם מחליפים לו השאלה שלי אם יש בעיה בתיפקוד של הגן שהילד לא מוכן להכנס בבוקר אל הגן והוא בוכה צרחות ושרוצים להחליף לא הוא צורך ושאנחנו רוצים לקלח אותו הוא צורח. רציתי לצייין שבגן הפרטי הוא היה נחמד וחביב שם ולא היה בעיה של ללכת לגן והוא אף פעם לא בכה היה בכי פה ושם אבל לא רציני כנ"ל אם ההחלפה אבל בגן הזה זה קבוע! אני ממש לחוץ ולפני שאני יפנה אל הגן בהאשמות רציתי לדעת את חוות דעתך ולדעת למי לפנות בשביל לבדוק אם יש בעיה תיפקודית בגן כי לא יכול להיות שהילד נלחץ מכל מהלך של החלפה או מקלחת. ימשמח אם אני יענה בדחיפות האפשרית
שלום רב, אתה מתאר התנהגות שלכאורה נראית כנסיגה בהשוואה להתנהגותו של הילד בגן הקודם, אולם מה שנראה מוזר ומנוגד להיגיון יכול להעיד דווקא על התפתחות רגשית וקוגניטיבית תקינה. ילד בגיל זה מפתח - הודות להתפתחות המואצת - פחדים חדשים, כולל פחדי פרידה מההורים (שלא תמיד היו שם קודם), פחד מאנשים לא מוכרים, וקושי לתפקד במצבים עמומים או חדשים. ההתנהגות הסוערת סביב ההחלפה והרחצה יכולה לשקף היסטוריה של טראומה כלשהי (למשל כוויה ממים חמים מדי) אך לא רק. יש ילדים עם רגישות עורית גבוהה, קבועה או זמנית (כמו במקרה של תפרחת חיתולים) שמגיבים בבכי למצבים הללו. אני מציעה לשוחח עם הגננת וצוות המטפלות, לאו דווקא לבוא בהאשמות, ולבדוק האם הוא מגיב כך גם בגן. נסה להביע את דאגתך לילד מבלי לבוא בטענות, אלא ממקום שמבקש עזרה. בהתאם לתגובת צוות הגן תוכל לשקול את מעשיך בהמשך. אני מציעה להתייעץ גם עם רופא הילדים או אחות טיפת חלב, שיבחנו אפשרות של רגישות למגע, ויציעו טיפול במידת הצורך. בבריאות והצלחה ליאת