מוצץ

בתי תהיה בעוד כשבוע בת ארבע, ותמיד חשבתי שזה גיל מתאים לגמילה ממוצץ. אולם, היא מאוד קשורה למוצצים שלה. היא ממש זקוקה למוצץ - ולא רק לצורך הירדמות. גם לרגיעה, בשעת צפיה בטלוויזיה, נסיעה במכונית ועוד. ככל שחולפים הימים כך יותר קשה לה להיפרד מהמוצץ גם לזמן קצר - והיא מסגלת התנהגות נוספת סביבו (למשל מלטפת אותו עם היד, מוציאה מהפה ומחככת בלחי). עם זאת יש לציין שיש מצבים מובהקים בהם היא מסכימה להיפרד ממנו - למשל בגן, או כשהיא משחקת איתי התנאי הוא ללא המוצץ, בגינה, בקניון וכו'. אני מתלבטת מה לעשות. יש לי תחושה שאם אגמול אותה לחלוטין או אפילו בצורה חלקית (למשל הגבלת המוצץ לשעת ההירדמות)- זה יסב לה יותר נזק מאשר תועלת. וגם אני לא יודעת אם יש בי את הכוחות כרגע להכיל את הקושי הגדול שלה סביב העניין הזה. מצד שני, אני מרגישה שמיום ליום היא יותר ויותר מכורה. מה עושים? תודה רבה

טל שלום, גמילה צריכה לבוא מתוך בשלות של הילד לתהליך, אך לעיתים קרובות ההורים צריכים לסייע לו, ולעבור עימו את הגמילה ב"שלום". ישנם ספרים רבים, שמותאמים לילדים ולהוריהם, שעוסקים בגמילה ממוצץ. ניתן להכנס לחנות ספרים, ושם לקבל החלטה איזה ספר הכי מתאים לבתך. כמו-כן יש לעודד ולתמוך בילדה לאורך כל הדרך. בני בן הארבע נגמל ממוצץ לפני מספר חודשים. כמו בתך הוא היה "דבוק" למוצץ. מה שעזר לו היה ביקור שיגרתי אצל רופאת שיניים. זו הסבירה לו בפשטות את הנזק שהמוצץ עושה לשניים שלו, ואמרה לו שכדאי שיזרוק את המוצץ. בעידוד שלנו המוצץ נזרק ולא שב. שהיה בהצלחה, שירלי

שלום טל, אנא ראי תשובתי לאתי בתאריך 27.10.09, לרוני בתאריך 28.4.09, לניר בתאריך 5.4.09, ואם יהיו שאלות נוספות, את מוזמנת. סבלנות... ליאת