תופעת חרדה אצל בתי אולי?

שלום, בשני הלילות האחרונים בתי בת השש התנהגה בצורה לא רגילה ורציתי לשמוע חוות דעת מקצועית עד כמה שניתן כאן.. השנה היא לומדת בכיתה א' והכל בסדר אתה. אחרי שאני מקריאה לה סיפור, כרגיל, אני הולכת לישון, היא מתחילה לשאול אותי שאלות לגבי ביה"ס, ואז מתחילה להביע דאגה וחששות מהלימודים לדוגמא היא טוענת שהיא מפחדת שלא תצליח לקרוא את הסיפור הארוך שיש להם מחר, או שלא תצליח לזכור את המילים באנגלית, למרות שהיא מסתדרת דווקא לא רע...אני מנסה להגיד לה שהכל בסדר שהיא תצליח ושהיא טובה בלימודים.. אבל זה לא מספיק לה והיא חוזרת שוב ושוב על החששות שלה.. ושוב ושוב אני מנסה להרגיע אותה.. הבעיה שאני כבר מאוד עיפה ואין לי כח לזה.. מה גם שהיא עייפה כי השעה מאוד מאוחרת אבל היא ממשיכה להביע חששות ודאגות.. עד שמתחילה לבכות מרוב לחץ ולא יכולה להירדם בעקבות הטראנס של הפחד שהיא מכניסה את עצמה לתוכו... וכמובן שבשלב הזה אני קמה מהמיטה שלי ומתיישבת לצדה כדי להרגיע אותה, ואז היא הולכת לישון. השאלה שלי היא : האם הפחד הזה הוא רק דרך למשוך תשומת לב ? אם לא - איך להגיב לה? ואם הפחד אמיתי - איך עליי להגיב? איך אני יכולה להפחית לה את הלחץ והחשש מבית הספר? עוד נקודה אחת - גם אני טיפוס די חרדתי וחושש ממה יהיה... תודה

שלום אילנית, את מתארת התנהגות חדשה, שהופיעה רק לפני יומיים, וככזו, היא נראית אותנטית ונוגעת ללב. יתכן שההצפה הפתאומית בחרדה קשורה למשהו שקרה בביה"ס, או למשהו שעורר אצלה דאגה מיוחדת מפני כישלון. איכשהו, גם בלי אירועים מיוחדים, יש ילדים שבתקופה הזו (בשוך ההתרגשות של הכניסה לכיתה א') מבינים פתאום שלימודים הם עבודה קשה, ושסף הקושי ממשיך לעלות כל הזמן. אני חושבת שהדרך בה את נוקטת נכונה, ומספקת את המענה ההולם למצוקה שלה. תשומת לב היא לא מילה גסה, וכולנו זקוקים לה בשעת משבר. תוכלי להדגיש בפניה את העובדה שאת עייפה מאד בשעות הערב המאוחרות, ושתשמחי לדבר על כך יותר בשעות היום. נסי לא להתרגש יתר על המידה "ביחד איתה", אלא להישאר רגועה ומכילה. אם תעניקי לה מזמנך ומסבלנותך באופן כללי, היא לא תצטרך לגייס את הפחד כדי לקבל תשומת לב. כרגע, איני רואה סיבה לחשוד במניפולציות, ומציעה לך להישאר עניינית אוהבת ותומכת, כמו שמצופה מאמא... בהצלחה ליאת