הסתגלות ארוכה מאד לגן

שלום רב, הבן שלי בן שנתיים ושלושה חודשים, הוא התחיל ללכת לגן בספטמבר, עד אז הוא היה שנה ושלושה חודשים איתי בבית ולאחר כן, עם סבא וסבתא (לסירוגין) ששמרו עילו בבקרים, הכניסה לגן היתה מאד מאד קשה, בכי קורע, עד היום, הוא בוכה בבקרים ולא נותן ל ללכת, היום לפחות אני יודעת שהוא נרגע אחרי מס' דקות, הבעיה היא שהגננת פנתה אלי ואמרה לי שהוא בוכה מזרים שנכנסים לגן, כמו למשל משהו שבא לתקן את הדלת או את השער, או מורים, היא אמרה לי שמדובר בבכי הסטרי ומבוהל שמצריך התיעעצות עם פסכולוג, מעבר לזה הוא לא משתף פעולה בגן, הוא יושב בצד ומתבונן מהצד על הכל, חשוב לי לציין שבבית הוא לא מתנהג ככה, הוא הרבה יותר משוחרר, משתולל, מדבר, בבית הוא לא מראה שום סימנים של משהו חריג, רק בגן, האם יש לך השארה ממה התנהגות כזו יכולה לנבוע, האם משהו שאני ובעלי אולי עושים לא נכון? אני אשמח מאד לשמוע חוות דעת תודה רבה ויום טוב, שרון

שלום שרון, יש ילדים המפגינים חרדת-זרים גם עד גיל שלוש שנים ויותר, ואין בכך כדי להעיד בהכרח על משהו לא נכון בהתנהגותם של ההורים. כמובן שהחרדה מתעצמת בסביבה הנתפסת בעיני הילד כלא מספיק בטוחה. היכולת להסתגל בצורה טובה למצבים חדשים ולבטוח באנשים נמצאה קשורה לחוויית ההתקשרות הראשונית עם הדמויות המשמעותיות בחייו של התינוק. יש גורמים שונים ומגוונים העלולים להשפיע על חווית ההתקשרות הראשונית, בהם המזג הבסיסי של התינוק, רמות החרדה של האם, מצבו הבריאותי של התינוק, אשפוזים אם היו, פרידות ממושכות, ועוד ועוד. אל תחששי להתייעץ עם פסיכולוג ילדים, שישמע ממך את כל הרקע ההתפתחותי, ויחשוב יחד איתך כיצד נכון יהיה לעזור לו בבית ובגן. בהצלחה ליאת

תודה רבה, זה בהחלט מרגיע לשמוע, ואני אכן אתייעץ עם פסיכולוג כמו שכתבת על מנת לתת את התמונה והרקע הכללי. תודה רבה ויום טוב, שרון