ילד עם חוסר כישורים חברתיים.

יש לי ילד בן שלוש ותשעה חודשים, בעקבות שיחה עם הגננת לגבי הילד היא המליצה לנו ללכת לריפוי בעיסוק. הילד מתנהג בגן ובבית שונה מאוד, בעוד בבית הוא מתנהג חופשי בגן הוא מדבר בלחש ולעיתים בצורה לא מובנת. הוא אינו מרבה לדבר ושקט מאוד, אם מבקשים ממנו לחזור על משהו שהוא אמר הוא חושש מאוד ומסוגל לפרוץ בבכי. הוא מתקשה בציור (אחיזה חלשה, ולכן מעדיף להימנע מזה). רוב הזמן הוא משחק לבד, הוא נזהר במשחקי חצר ונרתע מלהתלכלך. למרות הכל הילד מסוגל לשבת לאורך זמן הוא נראה מרוכז ומקשיב אולם הוא לא להשתתף במפגשים. מבחינת כישורים חברתיים הוא כמעט ולא משחק עם ילדים אחרים, הוא לא יוזם קשר, נמנע מלהתמודד עם בעיות וכמובן לפתור אותן. אם ילד יקח לו את הצעצוע שהוא משחק איתו הוא יבכה ולא ינסה לקחת את הצעצוע חזרה. יש לציין שהילד מגיב בצורה דרמטית (גם בבית) כאשר הוא לא מקבל את מה שהוא רוצה. לעצתך אודה.

שלום ליזי, אני מסכימה עם הגננת, וחושבת שיש טעם לבדוק עם מרפאה בעיסוק אפשרות של בעיה בוויסות הקלט החושי. יש הרבה ילדים שמגלים קושי בתכלול (אינטגרציה) של המידע החושי, מה שהופך אותם רגישים מדי למגע (אך גם לרעשים, ריחות, טעמים, וכד'), ולכן גם להימנעותיים. מרפאה בעיסוק, לאחר שאבחנה את הקושי, תוכל גם לטפל בזה באמצעות תרגילים ספציפיים או שתנחה אתכם כיצד 'לאמן' אותו בבית. אם תפני לאבחון דרך המכון להתפתחות הילד של קופה"ח שלכם, אולי תוכלי לקבל הדרכה גם לגבי דרכי התמודדות יעילות עם מצבי תסכול. בהצלחה ליאת