בעיות שינה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

07/11/2009 | 00:42 | מאת: קרן

שלום ליאת. אני אם לילד בן שנתיים ולתינוקת בת 3 שבועות. מאז שילדי הגדול נולד תמיד היה נרדם מאוחר בלילה ותמיד רצה שאהיה לידו כדי שיוכל להירדם. בכל לילה יש ממש " מלחמות " איתו כדי שילך לישון.הייתה תקופה של חודש לפני הלידה של התינוקת שהיה נרדם לבדו בשעה 21:30 וזה היה הישג בשבילנו, עכשיו מאז הלידה הוא לא מוכן להירדם לבד ורוצה אותי איתו. וזה כבר בעיה בשבילי. הוא גם לא מוכן להירדם במיטתו אלא במיטה שלנו ממש בןכה בהיסטריה ובורח ממיטתו ורץ למיטה שלנו. ואנחנו כבר התיאשנו ואנו כבר מראש מכניסים אותו לפני שינה שירדם במיטה שלנו. אני מיואשת כבר ולא יודעת איך לגרום לו שוב שירדם בשעה נורמאלית ולבדו. אני מתארת לעצמי שהוא נהיה שוב ככה בגלל הלידה של אחותו אבל הוא היה ישן לבד רק חודש אחד לפני שנולדה ועד אז תמיד הינו מרדימים אותו . טקס השינה שלו לוקח שעות ומיאש וגורם ללחץ בבית ואין לי ולבעלי שעה אחת שקטה בשביל עצמנו ביחוד עכשיו עם שני ילדים שיהיו בריאים. מה אפשר לעשות? מחכה לתשובה קרן.

08/11/2009 | 12:26 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום קרן, ראשית, מזל טוב להולדת התינוקת! הילד הגדול שלך הוא עדיין פעוט בן שנתיים, וכדאי לזכור זאת ולהתחשב בכך כשניגשים להתמודד עם קשיי השינה שלו. כבר במשפט הראשון שלך, את מתארת מצב בו הילד (התינוק!) הכתיב לכם את נהלי ההשכבה שלו ("הוא תמיד רצה..."). הרגלי שינה טובים ובריאים הם עניין נרכש, שההורים אחראים לו ולא הילד. כאשר אתם נכנעים לרצונותיו (או פעם נכנעים ופעם לא), אתם למעשה מלמדים אותו ששווה לו לבכות ולהתעקש כי בסוף הוא יקבל את מה שהוא רוצה. סביר להניח שחלק גדול מהקושי הנוכחי קשור לתשישות שלך ולהתרגשות הכללית מהולדת התינוקת. אך עלינו לזכור שחינוך הילדים שלנו הוא עבודה בלתי נגמרת, הדורשת השקעה רבה לאורך זמן. פעוט קטן בן שנתיים עדיין אינו יכול "להתחשב" במצב ולוותר על משאלותיו לקרבה וחום. אני חושבת שכרגע חשוב מאד לנסות להחזיר אותו למיטתו, אך יש לעשות זאת בצורה שלווה ככל האפשר, כשאתם יושבים על ידו בסבלנות (זה קשה נורא, אני יודעת), מבלי לאפשר לו לעבור למיטתכם. זכרו שהשקעה מרובה עכשיו תוכל לחסוך לכם הרבה בעיות מאוחר יותר. אני מעודדת אתכם להישאר עקביים ונחושים, כי חוסר ההחלטיות הוא הצרה העיקרית במקרים כאלה. במידה ואת חוששת שלא תצליחי בכוחות עצמך, פני להדרכת הורים קצרה. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים