הילד הלך לגן חדש

תודה על תשובתך, אבל כנראה אני לא הסברתי נכון את הסיטואציה , כשבנינו מרביץ אנחנו לא רק מסבירים לו שאסור, אלא לוקחים אותו לחדר שלו,אבל הוא צוהק שהוא לא רוצה לחדר, ומנסה לצאת משם. גם מנסים לא לתת לו להרביץ לילדים אחרים בגינה , כך שעוצרים אותו , אבל הוא מתעצנן שלא נותנים לו. מה הכוונה שלך להרחיק אותו פיזית?? אפילו לוקחת אותו ביד ולעזוב מייד את הגינה או ללכת הביתה ובכך לאניש אותו ? או להרחיק אותו לכמה דקות שירגע? עוד משהוא שאני רוצה לציין ,כנראה שאדם מתרגל לאט לגן כי גננת אמרה שהוא כבר משתחרר, ואני רואה אותו בבוקר הולך לגן עם יותר מצב רוחת מאשר מקודם. את יכולה להמליץ על פסיכולוג ילדים ? אנו גרים בבת-ים וחברי קו"ח מכבי . המון תודה.

שוב שלום אור, כשאני ממליצה להרחיק אותו פיזית, אני מתכוונת לכך שהוא יצטרך ללמוד שבכל פעם שהוא מרביץ, הוא "מפסיד" את חברתכם. אם הוא מתנגד להישאר בחדר שלו, אל תיאבקו בו, אלא התרחקו בעצמכם ממנו. תוכלי לומר בקצרה: "לא נעים לי איתך כשאתה מרביץ", ואז לקום, ולפנות לעיסוקים אחרים, רחוק ממנו, מבלי להגיב לניסיונותיו להתקרב או להזמין אותך לאינטראקציה. זהו, למעשה, אינו עונש, אלא תוצאה ישירה של התנהגותו. באופן דומה, אם הוא פוגע בילדים אחרים בגינת המשחקים, אל תדברי הרבה. אמרי בקצרה: "חבל, אבל לא נוכל להישאר כאן כי אתה מרביץ. אולי בפעם הבאה זה יהיה בסדר". אל תתני הזדמנות נוספת ואל תוותרי אחרי כמה דקות. אני יודעת שזה סוג של 'עונש' גם בשבילך, אבל אם תפעלי כך פעמיים שלוש, בכל פעם שהוא מרביץ, הוא ילמד שזה לא כדאי, ויראה שלהתנהגותו יש תוצאה לא רצויה מבחינתו. לצערי, איני מכירה פסיכולוג ילדים בבת-ים, אבל תוכלי להתייעץ עם רופא הילדים שלך או עם הגננת. תוכלי לבדוק גם במכון אדלר, המעביר קבוצות הדרכה להורים במספר מקומות בארץ. בהצלחה ליאת