אוננות

שלום, יש לי ילדה בת 4שנים ושמונה חודשים, היא נוהגת לאונן כבר מאז היתה בת שנתיים ותמיד חשנו שזה בא בגלים, שיש תקופות שזה קורה המון ותקופות שכמעט ולא, בשנה האחרונה כאשר היא מאוננת בסלון אנו אומרים לה כי זה בסדר גמור לעשות לעצמה נעים אבל שתעשה זאת בחדרה, אם היא צופה תוך כדי בטלויזיה ואינה מקשיבה לנו אנו מכבים את הטלויזיה ומבקשים ממנה לעלות לחדרה היא בוחרת להפסיק לאונן. אם זה קורה כאשר יש אנשים או חברים אנחנו ניגשים אליה ובשקט מבקשים ממנה להפסיק או לעלות לחדר בכדי שתהיה לך פרטיות. אנו חשים חוסר נוחות כי היא נתלית על הספה ונראית שקועה ומזוגגת...אם היא עושה זאת על פינה של שולחן אנו מסבירים לה שזה יכול להכאיב לה. הגננת פנתה אלינו היום ואמרה שזה קורה המון מאז תחילת השנה בגן, לפעמים יום שלם והיא מפסיקה רק כאשר באופן מכוון מסיחים את דעתה, היא אמרה שהתייעצה עם הפסיכולוגית של הגן אשר אמרה לה שיש צורך בבדיקה פיזית כי ייתכן ומשהו מציק לה באזור, ובמידה והכל בסדר אוננות מרובה מעידה על לחץ. לפני כחמישה חודשים נולדה לנו תינוקת. במקביל הם ראו את ההצגה "יעל שומרת על גופה" ונושא האיברים הפרטיים על הפרק כרגע. אם ניקח אותה לרופא כיצד נסביר לה שהוא בודק את האיבר הפרטי שלה ולמה? אנו לא רוצים שהיא תרגיש שהיא עושה משהו לא בסדר. כיצד נדע להבחין אם זו בעיה או משהו אובססיבי או אם זה משהו בגן או בהתנהגות שלנו? כמו כן אנו חוששים מהערות של חלק מהצוות בגן ואולי גם מילדים אחרים. מה עלינו לעשות? תודה

שלום אורלי, אוננות היא עניין טבעי ונורמלי אצל ילדים, והתגובה שלכם נראית בהחלט נכונה. האוננות בגיל צעיר, בעיקר כאשר היא בתדירות גבוהה, יכולה להעיד על סוג של עומס רגשי, שמוצא את פורקנו באמצעות האוננות. אני מניחה שזו הסיבה שזה בא בגלים. לפעמים, בגלל החיכוך המוגבר באיזור איבר המין, ייתכן גירוי או גרד, ותוכלי לבדוק זאת בעצמך, עוד לפני הרופא, ולטפל באמצעים הביתיים הרגילים (ניקיון ומשחה מרגיעה). אני ממליצה שבמקרים של אוננות לידכם, אל תסתפקו בהרחקה שלה לחדרה, אלא הציעו לה פעילויות חלופיות בנוכחותכם. בהנחה שלידת התינוקת היא חלק מההתמודדות העכשווית שלה, ההזמנה לפעילות משותפת ונעימה בנוכחותכם יכולה למתן את המצוקה שלה ולתת לה הרגשה שלא מוותרים עליה. תוכלי לבקש גם מהגננת, להשתדל להעסיק אותה בפעילות חלופית, ולהזמין אותה באופן אקטיבי להצטרף. אל תטרידי את עצמך יתר על המידה מתגובותיהם של אנשים בסביבה. אנשי חינוך מורגלים בכך, ויודעים להתייחס לזה ברוח הנכונה, וילדי הגן האחרים לא ממש ערים לכך. כרגע, השתדלי להתמקד בהפחתת העומס הרגשי של בתך, וביוזמה של פעילויות מהנות ביחד איתה. בברכה ליאת