הגננת אמרה שהילד חסר ביטחון ורגשן מידי

שלום , בני בן 5 וחצי. עבר השנה לגן חובה וכל החברים שלו לא עברו איתו. היה לו קשה אך כעת השתלב. הגננת אומרת שהוא חסר ביטחון משחק רק עם מ ישהוא מכיר ועם החבר שלו לא מגיע לגן הוא לא ישחק עם אף אחד. שלא יודע לענו על תשובה הוא אומר שהוא לא חכם, אם הגננת מבקשת שישב יפה הוא נעלב, לא מוכן להיכנס למקומות חדשים מתבייש ואומר אמא אני מתבייש אם כולם יסתכלו עלי וכו''.. אני יודעת על מה הגננת מדברת אני חשה את זה גם בבית למרות, שיש לו חברים שבאים אליו ובגינה הוא משחק איתם. מה לעשות? כיצד ניתן לגרום לעלייה ביטחון עצמי? כדאי לטפל בזה מקצועי? אני ארשום אותו לחוג, אפרגן על כל דבר שהוא עושה (למרות שאת זה אני כבר עושה) מה עוד? תודה

שלום יפית, ההבחנה בין חוסר ביטחון לביישנות חשובה מאד. חוסר ביטחון הוא עניין הניתן לטיפול, ויכול לייצג גם השפעות מצביות חולפות. ביישנות, לעומת זאת, היא תכונת אישיות יציבה למדי, ולמרות שגם היא עשויה לחלוף או להשתפר, היא נשארת במידת מה כמלווה קבועה של האדם. אם את מרגישה שמדובר בחוסר ביטחון ודימוי עצמי שברירי, שווה להשקיע בהזדמנויות לחוויה של הצלחה והישג. חוגים בהחלט יכולים לתרום לתחושת היכולת, ספורט, מפגשים עם חברים ובני משפחה שאוהבים אותו. חשבי על אותן תכונות או יכולות שלו המעוררות אצלכם התפעלות טבעית ואמיתית, ודאגי להבליט אותו ולהביאן אל מוקד תשומת הלב. תני לו תפקידים בבית המותאמים ליכולתו, ושבחי אותו כשהוא מצליח ומצטיין. כדאי להימנע מהתפעלות מלאכותית או מאמירות 'ריקות' על "כמה שאתה חכם ומוצלח", ולהשתדל ליזום מצבים בהם ירוויח את השבחים הללו ביושר. כדי שילד ירגיש מוצלח וחכם הוא חייב להאמין למחמאות שהוא מקבל. יכול להיות שלמרות כל האמור כאן, תישאר בו מידה של ביישנות ומופנמות, וגם במקרה כזה, יש לקבל אותו ואהוב אותו כפי שהוא, תוך שאתם מביעים ביטחון ביכולותיו, מעבר לביישנות שלו. אפשר להעביר מסרים מחזקים כמו "לא כולם חייבים להיות אותו הדבר. יש ילדים ומבוגרים ביישנים, שמצליחים להשתלב בקבוצה החברתית שלהם, גם אם הם עושים את זה לאט לאט". אם, למרות הכל, תרגישו שהילד נשאר מאד הימנעותי ומבודד, שווה להתייעץ עם גורם מקצועי ליתר ביטחון. בהצלחה ליאת