אני רוצה לבקש מהבן שלי שלא יספר לאבא שלו היכן נגור

האבא ואני נפרדנו מזמן עקב אלימות. אנחנו נפגשים לביקורים של האבא עם הילד בנוכחותי, ואני גרה אצל הורי כיוון שעברתי לעיר אחרת. אביו של הילד איננו מגיע להורי, כיוון שאינם מרשים. אנחנו ניפגשים במקומות ניטראליים, ועושים לילד יום כיף. כשגרתי בסמוך לאבא, הוא נהג לבא אלינו לדירה לביקורים קצרים, אולם עכשיו אגור רחוק מהאבא, והוא יבקש להישאר לישון. האבא כבר אמר שלא נוח לו לנסוע רחוק בלי להישאר לישון בסופי השבוע. יש לו נטיה להגיע בלי להודיע, ויש לו נטיה להישאר כעובדה מוגמרת, ויש לו בעיית שתיה שגורמת לו להיות אלים. אני רוצה לגור עם הילד בניפרד מהורי, אך לא יודעת איך להסביר לילד בן שלוש וחצי לא להגיד לאבא איפה אנחנו גרים, מבלי ליפגוע בילד. סה"כ הילד אוהב ומתגעגע לאבא שלו, ולא יודע איזה בעיות בידיוק יש לו ולנו. לא יועצת התפתחותית ולא עובדת סוציאלית יכולים ליפתור בעיה של מה להגיד לילד, באיזו שפה להשתמש, ואיך למזער את הטראומה, בעיניין הנקודתי הספציפי הזה. זו לא בעיה של "אינני יודעת איך לדבר עם הילד בדר"כ" אלא רק בעיניין הספציפי הזה. הילד מתפתח היטב, הוא שובב כילדים בני גילו ועם זאת ממושמע יחסית, והוא רגיש מאוד. אנו במעקב של יועצת התפתחותית בטיפת חלב לגבי שאלות שעולות אצלי מידי פעם. צו הרחקה לא יעזור כשהאבא שותה. האם יש ספרות עזר בנושא כזה?

שלום רינה, לצערי, איני יכולה להסכים עם הפיתרון שאת מציעה. את מבקשת, בעצם, דרך טובה להפוך את הילד בן השלוש וחצי שנים לשותף סוד שלך כנגד אביו. אני חושבת שבמידה והילד שלך יוכל לעמוד במשימה הזו, הוא עלול לשלם על כך מחיר כבד. כדי להבטיח את שלומך ובטחונך, כמו גם את שלומו ובטחונו של בנך, עליך לדאוג למסד את הסדרי הראייה שלכם, כולל צו הרחקה אם צריך. אני חושבת שהעובדת סוציאלית דוקא יכולה לסייע בכינון הסדרי הראייה וגיוס רשויות החוק. נדמה לי שכל אנשי המקצוע יוכלו להסכים על כך שאין להטיל על ילד קטן כל כך את האחריות להרחקת אביו מהבית. אם אינך רוצה שבעלך ימשיך להגיע לישון אצלכם, דאגי לפעול בנחישות ובאופן בוגר, באמצעים חוקיים וממוסדים, ולהרוויח שקט ושלווה עבור שניכם. בהצלחה ליאת