בתי בת ה 6 שנים ושלושה חודשים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
ליאת תודה אני אהבתי גישתך והידע הטוב שלך.עזרת לי. רציתי התייחסותך בבקשה לגבי נקודה נוספת שהינה מידת שיתוף הפעולה והיחסים בין בתי בת ה 6 לבין הבת הצעירה ממנה בת 3 שנים ו 9 חודשים. בעיקר לגבי הצעירה יותר היא מתנהגת בצורה מאוד תחרותית עם הבכורה,כל דבר שהבת הגדולה מספרת הצעירה חייבת לספר במקביל סיפור או להגיד לנו משהו. יש לפי הרגשתנו תחרות וקינאה. אנחנו משתמשים בשיטת הניקוד ובאחד הסעיפים שבחוזה ביננו שמנו ניקוד למידת שיתוף הפעולה וניקוד נמוך ולעיתים מניעת דברים נוספים אם אין שיתוף פעולה טוב. אנחנו מודעים לתחרותיות הטבעית ומצד שני לא רוצים שישגעו אותנו ביום יום בסכסוכים אין סופיים בעיקר בעניין זה סןבלת אשתי שהיא עקרת בית ורואה אותן הרבה יותר ממני. אנחנו מדגישים תמיד על אהבתנו השווה ושהן יהיו הידידות הכי קרובות אחת לשנייה כשיגדלו. מה דעתך על כל העניין.
שוב שלום לאבא האוהב, קנאה בין אחים היא נושא כאוב, אך מו?כ??ר כמעט בכל בית. מוזר ככל שיהיה, מסתבר שניסיונותיהם של הורים מלאי רצון טוב ליצור שוויון מלא בין הילדים, דווקא מחריף את הבעיה. הדרישה שלכם לשיתוף פעולה (לא הסברת למה אתם מתכוונים) היא מעניינת, ובהחלט אפשר לתגמל בשבחים התנהגויות של שיתוף והתחשבות. עם זאת, למרות המשאלה, לעולם לא נוכל להכתיב למישהו אחר כיצד להרגיש, את מי לאהוב, ובמי לבחור כידיד קרוב. הסיבה שהבנות 'משגעות' אתכם סביב הקנאה, התחרות והמריבות, היא פשוטה מאד: אתם מייחסים לזה המון חשיבות ותשומת לב, מתערבים במריבות שלהן, מנסים לנקוט עמדה ולהשכין שלום שלא לצורך. לעיתים קרובות, ילדים מגלים שבאמצעות מריבות הם מגייסים את ההורים, מעסיקים אותם, וזוכים לתגמולים בלתי צפויים. אם בעקבות כל מריבה ביניהן, אחת הבנות זוכה לניקוד, זה כנראה כדאי למישהו. ה'מישהו' הזה עלול ליזום מריבות באופן מתוחכם מאד, מבלי שתדעו על כך אף פעם (ברוב המקרים אין לנו כל דרך לשפוט משפט צדק בסוגיית ה"מי התחיל" המפורסמת). לכן, אני מציעה לכם להודיע לבנות שמעתה אינכם מתכוונים להתערב יותר במריבות שלהן, כי אתם סמכים עליהן שיסתדרו לבד זו עם זו. אני מכינה אתכם לכך שהמריבות יהפכו, זמנית, לקולניות יותר, כדי לגרור אתכם שוב לעמדת השופט ולהכניס אתכם לסיטואציה כמו פעם. פני ספינכס אדישות הן דרך תגובה מצויינת. אם תרגישו שאתם חייבים להתערב, תוכלו לומר משהו כמו "אם אתן רוצות להמשיך לריב, התרחקו קצת לחדר שלכן, ותחזרו כשזה ייגמר". כך אתם מתייחסים אליהן באמת באופן זהה, מבלי לשפוט מי טוב ומי רע. אני מזמינה אותך לקרוא גם את תשובתי להילה ("ילד טוב ילד רע") בתאריך 1.6.09 ואת המשך הדיון (תחת כותרת זהה) בתאריך ה 7.6.09 אשמח לשמוע איך הולך בהצלחה ליאת