בעיית התנהגות אצל ילד בן 3 וארבעה חודשים

שלום, יש לי ילד בן 3 וארבעה חודשים, באופן כללי ילד מקסים, כובש, חכם , דעתן,עקשן ואוהב ( בד"כ גם ילד מחונך). ישנה בעיה אחת שמאוד מציקה לי בהתנהגות שלו: ההתנהגות שלו כלפי הסבים והסבתות או ילדים בגן שאינו מחבב. הוא יכול להתנהג בצורה חצופה ולאמר לסבים ולסבתות בפנים: " אל תגעו בי, לא רוצה לדבר איתכם, אל תביאו לי, אל תיתנו לי וכו'. לילדים בגן שאינו מחבב, הוא אומר: " אני לא רוצה להיות חבר שלכם, לא רוצה לשבת לידכם, ולא רוצה לשחק אתכם". ההתנהגות הזו מלווה אותו ואותנו תקופה ארוכה מאוד, ואני לא רואה ששינוי יכול לקרות אם לא ננקוט בצעד שישפר את ההתנהגות שלו. יש לציין שניסינו מספר רב מאוד של פעמים, להסביר לו שאסור להתנהג כך לסבא וסבתא או לאנשים מבוגרים ממנו. כמו כן, ניסינו להתנהג איתו בצורה יפה ומנומסת,ניסינו להרים עליו את הקול ולכעוס. בשתי הדרכים ההתנהגות לא השתנתה. יש לציין שאם הוא נשאר לבד עם הסבים והסבתות, הוא מתנהג למופת - רק כשאנו לידו, הוא פשוט לא מתייחס אליהם, אשמח לקבל ייעוץ, איך ניתן לשפר את ההתנהגות או לקבל כלים שיעזרו לנו בחינוך של בני. תודה

שלום דני, בין כל האסטרטגיות אותן הזכרת, חסרה לי אחת :-)) התעלמות. התעלמות. אנחנו מדברים על פעוט בן שלוש, שהבין שיש פה הזדמנות נפלאה לשעשוע מרתק, שמזכה אותו בתשומת לב רבה. הסבים, מצידם, מחזרים ומבקשים את אהבתו, ואתם, מן העבר האחר, מנציחים בהתעסקות שלכם את המצב, ונותנים לו יותר ויותר כוח. אין כאן בעיה של חוסר חינוך - אחרי הכל, אי אפשר לכפות על אף אחד לאהוב או לא לאהוב. אתה עצמך אומר שבהיעדרכם, הילד נוהג כבוד בסבים. יש כאן התנהגות אקראית שקיבלה נפח חסר פרופורציה, אולי בגלל רגישויות שלכם או של הוריכם, שאינה קשורה כלל בילד או בהתנהגותו. הודיעו לסבים שאינכם מתערבים יותר בנושא (אני מרשה לכם להפיל את זה עלי) כי אתם מאמינים שאין כאן שום דבר אמיתי או משמעותי. נסו ככל יכולתכם להשתחרר מהמתח לפני המפגש עם הסבים, ולהניח לזה לחלוטין. אל תגיבו, מטוב ועד רע, לאמירות "מחוצפות" או בוטות כלפי סבא וסבתא, והנחו גם אותם להתעלם לגמרי. גם בגן, יש להניח שילדכם יצטרך להתמודד עם התוצאות הישירות של התנהגותו, ולגלות את הקשר בין מה שהוא אומר ועושה לבין היחס כלפיו. אשמח אם תוכל לעדכן אותח בהמשך, ולדווח עד כמה אתם מצליחים בהצלחה ליאת