עצירות אצל ילדה בת 3 וחצי.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
ליאת שלום רב ! בתי בת השלוש וחצי סובלת מעצירות כבר למעלה משנה , שללנו כל בעיה רפואית כלשהי , תהליך הגמילה מחיתול נעשה ביוזמתה וללא שום לחץ מצידנו, ואכן היא גמולה מחיתול גם בלילה (מבחינת פיפי). הבעיה היא שבקקי היא סובלת מעצירות קשה וכבר שהיא מחליטה לעשות , כבר שאיננה יכולה להתאפק , היא עושה רק בחיתול, בבית בתנאים שנוחים לה , אם לא היא תתאפק . יש לציין כי היא מטופלת בפלגלקס והקיבה שלה רכה . על כן לדעתי הבעיה כיום היא פסיכולוגית היא פשוט בוחרת להתאפק, וכאשר היא מוכרחה לעשות זה מלווה בבכי מצידה ובהתאמצות כבירה . אנו לא לוחצים עליה ועוזבים אותה לנפשה להתמודד עם העניין, אך קשה לנו לראות אותה סובלת . מה גם שאנו רוצים להיפטר מהחיתול . מה עושים ? מה הטיפול הנדרש ? בתודה אמא מודאגת !
שלום מיטל, בתך רק בת שלוש וחצי, וסובלת כבר למעלה משנה מעצירות. מסיבה זו, נראה כי מדובר בתהליך גמילה שלא הושלם או כזה שהותיר בעיות. בהנחה שנשללו כל הגורמים הפיזיולוגיים, אפשר להציע באמת כיווני מחשבה פסיכולוגיים. עצירות ממושכת אצל ילדים קטנים יכולה להיות קשורה למאבקי כוח עם ההורה, לפעמים על רקע תהליך הגמילה בו מתבקש הילד להתאים עצמו באופן שרירותי לכללים חדשים. לעיתים, שוב כחלק מתהליך הגמילה, מתקבל אצל הילד רושם שהיציאות שלו הן משהו מגעיל/דוחה/מלוכלך בעיני הוריו, מה שעלול ליצור בלבול ורגשות מעורבים סביב ההשתחררות, וניסיון להתאפק בכל הכוח. גם היסטוריה של יציאות קשות יכולה לעורר חרדה מהתנסות חוזרת, בעיקר אם היו פציעות ממשיות בפי הטבעת. כרגע, אני ממליצה להמשיך ולאפשר לה לעשות את צרכיה איפה שנוח לה, מבלי לעשות מזה עניין גדול. היא עדיין מאד קטנה, ויתכן שקיים בה הצורך ב"טיפול פיזי" ממשי, דווקא על רקע המשאלה שלכם שתהיה גדולה ובוגרת. סבלנות! :-) ליאת