נערה כועסת, מורדת וחוצפנית.

שנה טובה,אני אמא לילדה בת 14 לאחר שנתיים קשות בחטה"ב ביקשה בתי לעבור לביה"ס אחר, ביקשה לשנות את השם ואפילו תסרוקת. אני זרמתי איתה. מה שביקשה קיבלה.אני גרושה למעלה מ-10 שנים בשנה האחרונה מימשתי את הזוגיות ואני עומדת להתחתן. בתי מאוד מפרגנת.הבת שלי לא יודעת שובע..תמיד רוצה הכל ועכשיו. כסף- עכשיו, בגדים עכשיו ותמיד בחוצפה כאילו שהכל מגיע לה ולעיתים היא אף מגדפת. לאחרונה החלה מסתובבת עם עוד חברה ברחובות העיר.ואנימתקשרת אליה על מנת לאסוף אותנ היא מסוגלת "לייבש" אותי בהמתנה של חצי שעה עד שעה. תמיד עונה בחוצפה. תמיד חושבת שהיא צודקת ושהיא הכי הכי..ואם היא טועה היא אומרת "מה, אני רק ילדה" בלימודים היא בינונית בחברה היא בסדר יש לה מלא מעריצים (בנים מחזרים)מה תוכלו להמליץ לי. נ.ב. יש לי ילדה נוספת בת 16 ואיתה הכל כשורה. שנה טובה וחג שמח. שני

שלום שני, ככלל, ילדים שמתנהגים "כאילו הכל מגיע להם", הם ילדים שלמדו את זה מניסיונם, וקיבלו הכל מבלי שיצטרכו לתת דבר בתמורה, אפילו לא כבוד בסיסי כלפי הוריהם. לפעמים זה קורה כתופעת לוואי של גירושין, כשההורה מבקש (במודע או שלא במודע) לפצות את הילד על העוול-לכאורה שגרם לו בהחלטה על פירוק המשפחה. במצב כזה, הורים נוטים להעניק ולתת, לוותר ולספוג, עד כי הילד מגיע בטעות למסקנה שבאמת מגיע לו הכל. למרבה הפלא, ילדים שמקבלים הכל ללא גבול, מפתחים רעב שאינו יודע שובע. זה קורה כי הם מפרשים את הנתינה החומרית כאהבה, ומגלים פעם אחר פעם שהכסף/מתנות/בגדים מעניקים סיפוק מהיר אך זמני מאד. דווקא בגלל שאת עומדת לפני פרק ב' בחייך, ולמרות הפרגון של בתך, אני ממליצה לך מאד על הדרכת הורים קצרה, שתנחה אותך ותסייע לך לעמוד מול התובענות של בתך באסרטיביות, ולכונן איכות חדשה של קרבה וקשר איתה, שאינה נשענת אך ורק על סיפוק לא מובחן של הצרכים שלה, אלא על התחשבות וכבוד הדדי בין שתיכן. בהצלחה ליאת