קשיי הסתגלות תוך הבעת רגשות

שלום רב. ביתי בת 4.5 שנכנסה בספטמבר האחרון לגן מועצה(ציבורי). עד כה הייתה במסגרת פרטית ופרחה שם. לגן החדש ברה עם עוד שמונה חברות מהגן הקודם(ז"א שהחברים בגן מוכרים לה בחלקם)אך זהו צוות חדש. המים הראשונים להסתגלות עברו בשלום וביום החמישי האסימון ירד והחלו קשיי הפרידה. זה מלווה בבכי בבוקר וחוסר רצון ללכת לגן. היא מבקשת עד תחנונים להשאר בבית או לבוא איתי לעבודה וטוענת שמשעמם לה בגן. היא הספיקה כבר לפתחח רתיה מסויימת מהגננת המשלימה ובכל יום (בנוסף לסצינת בוקר)שואלת אם אותה גננת משלימה נמצאת היום בגן.. בשיחתי עם אמהות אחרות בגן אין הן מעידות על התנהגות זו ואף הבכי בבוקר כבר איננו. מה לעשות?

שלום שני, אם תקראי קצת את הפניות של השבוע האחרון, תגלי ודאי שבתך אינה לבד, ושרוב הילדים נמצאים עדין בעיצומה של תקופת ההסתגלות לגן. בתקופה של כל כך הרבה שינויים ודרמות, דמות חדשה נוספת (גננת משלימה) מהווה התמודדות עודפת, ויש לא מעט ילדים שמגיבים לזה בהסתייגות או רתיעה. (את מזכירה לי נשכחות - הילדה הפרטית שלי הייתה נמנעת משיעורי מוסיקה בגן בערך עד חנוכה, כי פחדה עד מוות מהאקורדיון...). מול סצינות הבוקר כדאי להישאר רגועים ושלווים ככל האפשר, לשדר אמון וביטחון בצוות הגן כולו, ולהבטיח שמיום ליום יהיה יותר קל. אני מציעה להיערך להתגברות זמנית של הקושי אחרי החגים, ורק אז לצפות להתייצבות ורגיעה. בינתיים שום דבר לא נשמע חריג או בלתי רגיל. בהצלחה, ושנה טובה ומחוייכת ליאת