קושי רגשי

שלום! הבן שלי עוד חודש בן 3,ילד מקסים,אוהב חברה, אנשים וכו'. הוא עלה לגן חדש,במבנה חדש עם אותם החברים אבל עם גננת חדשה ומטפלות חדשות. הימים הראשונים עברו בסדר גמור,הפרידות בבוקר היו רוב הפעמים בסדר,הוא אומר לי אמא תשארי איתי,אל תלכי,תשחקי איתי וכו' אבל אני מסבירה לו שאני צריכה ללכת ושאני אחזור לקחת אותו יותר מאוחר,אחרי שהוא יקום מהשינה והוא מאוד מקבל ונותן שיעזרו לו.בימים הראשונים הייתה בגן מטפלת שעבדה בגן הקודם שלו לעזור להם בקליטה ושבוע שעבר היא עזבה. ביום חמישי הוא פספס פיפי פעם אחת במשך היום, כשהוא היה בחצר.אתמול ביום ראשון הוא פספס פעמיים,פעם אחת בתוך הגן הוא פשוט עמד והתחיל לעשות ואמר שיוצא לו ובפעם השנייה לפני שהחליפו לו בגדים, שלחו אותו לעשות פיפי והוא הוריד את המיכנסיים ופשוט לא התקרב לאסלה ועשה ברצפה.אין לי ספק שעובר עליו אזשהו קושי רגשי כי הוא גמול כבר מגיל שנתיים ו-4 חודשים,גמילה שהייתה מאוד מוצלחת בלי כמעט שום פספוסים,כי גם בסוף שנה שעברה,קצת אחרי שילדתי את אחותו היו לו כמה קטעים של פספוסים וזה עבר.כששאלתי אותו בבית למה החליפו לו מיכנסיים אז הוא אמר שברח לו. אמרתי לו לא נורא,לא קרה כלום ושאלתי אותו למה הוא לא הלך מהר לעשות בשירותים.הוא אמר לי-כי יש שם כלב וחיפושית אבל אני לא מפחד מהם, זה בובה, הם לא אמיתיים ובאמת ישעל הקיר בשירותים מדבקות של כלב וחיפושית. בזמן האחרון גם בבית הוא פוחד ללכת לשירותים כי הוא אומר שיש שם מפלצת ומבקש שאני אבוא איתו.אני מנסה להגיד לו שאין כלום שם ושלא ידאג שאנחנו שומרים עליו וכו'. יכול להיות שבגלל שהוא מפחד מהדמויות בשירותים אז הוא לא ניגש ומפספס? האם זה גם יכול להיות שאין לו עדיין את הביטחון בגן החדש ובצוות החדש? איך אפשר לעזור לו? סליחה על המגילה שרשמתי ותודה.

שלום רב, נסיגה מהסוג שאת מתארת יכולה בהחלט להיות חלק מתקופת מעבר או משבר, ולכן רצוי להתייחס לכך בסלחנות. עם זאת, בנך נמצא בגיל בו פחדי המפלצות נמצאים בשיאם, וגם מדבקות תמימות של כלב וחיפושית יכולות לעורר רתיעה, בעיקר כשהן חלק ממקום חדש ולא מוכר, אליו הוא נכנס בדר"כ לבדו. אני מציעה להסב את תשומת לבן של המטפלות, ולנסות ליצור תנאים ידידותיים ככל האפשר עבור *כל* הילדים. תוכלי להתנדב לקנות (יחד עם הילד, אלא מה?) מדבקות אחרות, אותן תדביקו יחד במקום אלה שמרתיעות אותו. כך תרוויחו גם תחושת שייכות גדולה יותר אצלו, וגם את סילוק הגורם המאיים. בהצלחה ליאת

קודם כל תודה על התשובה. בעיקרון הוא אומר מצד אחד שהוא לא הלך לשירותים כי יש שם כלב או חיפושית(המדבקות)ומצד שני הוא אומר שהוא לא מפחד כי זה רק בובה. אתמול שוב פעם שהבאתי אותו לגן והלכתי איתו לשירותים הוא אמר לי תראי אני לא מפחד,אז אמרתי לו נכון שאלו רק מדבקות ואין מה לפחד ואם הוא רוצה לגעת בהם אז הוא אמר שכן ונגע ולא נראה היה שהוא פוחד.דיברתי עם הגננת וביקשתי שבפרקי זמן קבועים יקחו אותו לשירותים ושזו תהיה רק מטפלת אחת כדי שלא יווצר בילבול שכל רגע מישהי אחרת תציע לו ואז זה כבר יהיה יותר מידי כדי שהוא לא יפספס ויחווה את התיסכול כל פעם מחדש.את חושבת שזה רעיון טוב? אני חושבת שגם הפחד מהמפלצות והדמויות וגם הגן החדש והצוות החדש, הכל ביחד יצר אצלו איזושהו משבר ויכול להיות גם התינוקת שכבר בת 5 חודשים שדורשת כבר יותר צומת לב.גם בלילות האחרונים הוא ישן ממש גרוע ולא שקט. המדבקות שבגן כן ניראות ידידותיות,האם בכל זאת להציע להחליף אותם או שצריך לתת לו להתמודד? מה להגיד לו אם הוא מפספס שוב? תודה מראש, אמא מודאגת. במשך היום וגם אחרי הגן הוא מתנהג בסדר גמור