גירושים קצת אחרים ….

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

25/01/2024 | 13:17 | מאת: ארז

אני ואשתי החלטנו להתגרש אחרי תקופה ארוכה שבה הבנו שזוגיות ורצון לזוגיות ביננו כבר לא קיימים . יש לנו בל בת 11 ובן בן 8 מבחינת התנהלות של הבית וגידול הילדים אנחנו בסך הכל מסכימים ומשתפים פעולה נהדר . את הליך הגירושים אנחנו עוברים עם מטפל רגשי/מגשר . עלתה מחשבה לחתום על חוזה זמני למשך שנה על מנת לבדוק ולהתכונן להמשך הפרידה . שבה הפרידה תהיה שאני האבא יצא מהבית . אך פעמים או שלוש בשבוע אגיע להיות עם הילדים ולהעביר איתם את הלילה וכמובן להיות המארגן בבוקר . בזמן זה האמא תהיה בבית או בכל מקום שיהיה לה מתאים להיות בו . אציין כשאנחנו בבית שנינו אנחנו מסתדרים טוב ללא ויכוחים או ריבים ליד הילדים . בסופי שבוע הילדים יהיו איתי ביחידת דיור שאשכור או בחיק המשפחה המורחבת יותר. חשוב לציין שהתוכנית הזאת זמנית עד שאמא תצליח להתקדם לעצמאות כלכלית שתוכל להתקיים מדמי המזונות שיקבעו . ובזכות זה גם אני האבא אוכל להתקדם למגורים יותר קבועים בדירה שהילדים יוכלו להגיע כבית שני . השאלה שלי האם זה נכון לילדים ? או האם צריך מראש הפרדה מלאה ?

הי ארז, אני שומעת ששניכם מנסים ככל יכולתכם לעשות את מה שנכון עבורכם ולחיות חיים אישיים אותנטיים יותר, במקביל לדאוג לרווחה הפסיכולוגית של ילדכם וגם להצליח להשאיר את הראש מעל המים. בסופו של עניין מה שישפיע באופן המשמעותי ביותר על הרווחה של ילדכם היא איכות התיווך, הפתיחות, נכונות והמסוגלות לייצר שיח פתוח, התמיכות שילדכם יוכלו לקבל (טיפול, בתוך בית ספר אם יצטרכו) ועוד. עצם ההחלטה להיפרד, היא זו שמצריכה התייחסות והערכות. האופן הספציפי בו תעשו זאת, בטח אם זה זמני וכאמור עם תיווך ותמיכות נכונות עבור כולכם - בעיני פחות משמעותי. בברכה, ירדן

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים