ילדה פרפקציוניסטית שלא מוותרת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

10/09/2009 | 10:02 | מאת: מירב

שלום, ביתי בת חמש ובגן חובה. הילדה פרפקציוניסטית ברמות מתסכלות. היא מציירת מאד יפה אבל אוי ואבוי אם היא יוצאת מעט מהקו או גוזרת שלא בדיוק מירבי. יש לציין כי היא מציירת מדהים לגילה וגם גוזרת נהדר ומעידות על כך כל הגננות, מטפלות ואנשים רבים שראו את ציוריה ואת גזירותיה. ברגע שהיא לא מדייקת מתחיל בכי נוראי תוך השטתחויות בעיטות ומאד קשה להרגיע אותה. בנוסף, היא לא מוכנה להתמודד בשום משחק שהיא עלולה להפסיד בו (משחקי קופסא תחרותיים – טאקי וכדומה) בנוסף לכך היא מאד עקשנית ורכושנית בכל הנוגע לחברים בגן. היא רודה בחבריה ולא מוכנה שהם ישחקו עם אף אחד מלבדה. ישנה ילדה אחת שהיא לא מוכנה "לחלוק" עם אף אחד אחר וזה גורם לתיסכול נוראי עבורה כשהילדה משחקת עם אחרים. כיצד ללמד אותה לוותר לעצמה ולאחרים, לשתף אחרים במשחק ולא להיות כה אובססיבית? אבקש את עזרתך.

לקריאה נוספת והעמקה
10/09/2009 | 20:28 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום מירב, תפיסת העולם המערבית מעלה על נס הישגים והצלחות, ומעודדת את הפרט למאמץ ולחתירה בלתי פוסקת לקראת מטרות. הפרפקציוניזם חסר הפשרות אינו אלא הקצנה של התפיסה הזו, והוא מופיע יותר אצל אנשים הסובלים מדימוי עצמי קונפליקטואלי או תפיסות-עצמי סותרות. ילדים פרפקציוניסטים מצליחים לזהות כבר מגיל צעיר שבמשפחה שלהם מיוחסת חשיבות מיוחדת להישגים, הצלחות וניצחונות, גם אם המסר אינו מועבר ישירות. הם למדו שבאמצעות הצלחות והישגים הם זוכים להערכה מרובה, ומפתחים תפיסה לפיה כישלון או הפסד עלולים לסכן את האהבה וההערכה כלפיהם. כדי לרכך את הדפוס הנוקשה הזה, חשוב לשים לב לאופן בו אתם מגיבים להצלחות וכשלונות, שלה, שלכם ושל אנשים אחרים. נסו להתייחס גם למסרים הסמויים והלא-מילוליים (הבעות פנים, שפת גוף). כאשר אתם מתייחסים לציורים והעבודות שלה, השתדלו לשבח את העשייה והמאמץ, ופחות את התוצר הסופי. בקשו גם מהאנשים האחרים בחייה (סבים, דודים, גננות ומטפלות) להנמיך את ווליום התשואות, שכן אספקה שוטפת של התפעלות בלתי פוסקת יוצרת אצלה תלות בשבחים וצורך להצטיין ולהקסים כל הזמן. כשאתם משחקים איתה, הדגישו כמה כיף לכם להיות איתה, וצמצמו את התגובות לניצחון ולהפסד. אל תחסכו ממנה הפסדים, וכשזה קורה, עודדו אותה לנסות שוב, תוך שאתם מדגישים את אהבתכם ואת הנאתכם מהמשחק. אל תוותרו על הזדמנויות בהן היא תוכל לראות שגם אתם לא מושלמים ולא מנצחים תמיד. בהצלחה ליאת

11/09/2009 | 08:09 | מאת: מירב

תודה רבה על ההארה (ןאני מתכוונת הארה ב-אלף).

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים