זוגיות פרק ב ילד רגיש והתנגדות שלו שאינה מובנית

נמצאת בקשר כבר 4 שנים. לבן הזוג ילד בן 10 במשמורת משותפת. הילד מכיר אותי שנה וחצי. הוא לא יודע שאני בת זוג אלא חושב שאני מטפלת שלו. התקדמנו ממש לאט. יש לי קשר מעולה עם הילד הוא אוהב מאוד ויש יחסי אמון. ערכתי לבן הזוג יום הולדת יחד עם הילד. ולראשונה בן הזוג החליט להכיר לי את בני משפחתו ואמר לילד שיזמין בסוף החגיגה שערכנו שלושתינו, את אחיו וילדיו הקטנים. אבל אז הילד הגיב בצורה קשה. התנגד נחרצות. אמר בסוד לאביו שהוא אוהב את בני הדודים. אבל לא הסכים שהם יגיעו כשאני נמצאת. אביו לא הצליח לחלץ ממנו נימוק. לבסוף הזמין את האח ללא הילדים. כי עם זה לילד לא הייתה בעיה. אני לא יודע מה הסיבה להתנגדות? מאוד מוטרדת ומודאגת. השלב הבא היה אמור להיות שאנחנו מסםרים לילד על הזוגיות. לילד יש קשר פתוח סימביוטי וקרוב מאוד עם האבא. ולמרות זאת לא נתן לאב נימוק. לא יודעת כיצד נתקדם מכאן? ובעיקר מה גרם להתנגדות הקשה. הילד גם רצה שכשהאח יגיע אשאר איתו בחדר אבל האב לא הסכים. כל השיח בינהם התנהל בחדר ולא לפני. עיקר השאלה שלי היא מה הסיבה להתנגדות? ומה ניתן לעשות, כיצד מומלץ להתקדם מכאן? דואגת - מה אם הילד יטיל וטו כשיסופר לו על הזוגיות. אני ממתינה לזה 4 שנים.

תודה על תשובתך. אנחנו רוצים לספר לילד. האם לדעתך עדיף שאהיה נוכחת? האם יש לך המלצות לאיך לספר לבן של הבן זוג ? בן הזוג כמובן יאמר שרק עכשיו התחלנו להיות בזוגיות. יש חשש שהילד קשור אלי ואז יחשוב שאביו לוקח אותי ממנו ולחילופין שהילד יחשוש שהאב יהיה פחות טוטאלי לילד. . בכל מקרה גם אחרי שנסםר אנחנו לא נעשה שיניים מול הילד עד שנראה את תגובותיו בהתנהגות