בן 25 שהוריו מתנגדים לנהיגתו הרכב בו נמצאים במורדו
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב, אנא תשובתך המקצועית והמכבדת: זוג הורים בני 50 +60 . 2 בנים בני 25 ו19 שנה. טיול משפחתי בשבת. בירידות של בית אורן הארוכות והפתלתלות מאוד בן ה 25 ביקש לנהוג הרכב. האב היסס בתואנה הוא יותר מיומן. שאל הבן : " איך אתה רוצה שאפתח מיומות נהיגה בטופוגרפיה שכזו אם הינך מונע ממני ? / לא סומך עלי ? ************************ ההורים לא היו בטוחים, ובסוף האב נהג. למות רלציין שבן ה 25 נעלב עד עמקי נשמתו, חש שאביו מוריד את בטחונו ל אפס !!! ו............מה דעתך בבקשה ? בכבוד ותודה על מענה ברור, מפורט ומהיר. חגיגה
שלום חגיגה (האבא? האמא? בן ה25? ה-19?)) הבעיה, כמו שאני רואה אותה, נעוצה בניסוח הבקשה של הבן. הנה הצעה לניסוח שאולי היה עובד יותר, ומשנה את פני ההיסטוריה: "אבא, בוא ננצל את ההזדמנות ששנינו ביחד באוטו בכביש בעייתי. אולי נתחלף כדי שתוכל להדריך אותי ולשתף אותי בניסיונך במצבים כאלה?". אני חושבת שזה מקסים שכל המשפחה נוסעת יחד, ועוד בנוף המדהים הזה. מקווה שעצרתם לפיתה עם לבנה וזעתר. ומילה ברצינות - להיות נהג מלווה זו משימה לא פשוטה בכלל, ועדיף שהמשימה תוטל על ההורה היותר סבלני, שיכול להכיל גם רגעי אימה פה ושם. עם זאת, מסלולים של "נהיגה-אקסטרים", בעיקר כשהנהג חדש, מוטב לעשות לאו דווקא כשמשפחה שלמה יושבת באוטו. מצד שני, בירידות המסוכנות האלה ממילא נוסעים לאט נורא, ובעיני זה פחות מפחיד מהכביש המהיר. אז לך תדע... אני מקווה שכל הנעלבים נרגעו, ושיהיו לכם עוד המון טיולים כייפים של כל המשפחה. נסיעה טובה ובטוחה ליאת