קושי בכניסה לגן

ליאת שלום, יש לי ששלושה ילדים מקסימים, הגדול כבן חמש, האמצעית כבת שלוש וארבעה והקטנה כבת שנה ושמונה חודשים. בתי הקטנה נכנסה השבוע בפעם הראשונה לגן, לפני כן הייתי איתה כשנה בבית ולאחר מכן הייתה עם מטפלת. הימים הראשונים עברו בקושי רב בגן, בבוקר היינו איתה כחצי שעה ואח"כ נשארה שעה עד שעתיים לבד בהן בכתה בכי קורע לב במשך כל אותו הזמן שלא היינו. הילדה אמורה לישון בגן צהריים ואני מאוד מתלבטת האם בשבוע הקרוב להשאיר אותה לישון שם אן להמשיך בהדרגתיות, הגננות אומרות לי שמוטב "לקפוץ כבר למים" ולהשאירה למשך יום מלא. בתי האמצעית נמצאת בקבוצת גיל של הגדולים (שתי קבוצות מעל באותו גן), האם כדאי לבקש מהגננות שישנו צהריים יחד על מנת להקל על הקטנה? יש לציין כי בסופ"ש הזה גם כשאנחנו בבית לא מוכנה לרדת מהידיים. אשמח מאוד לשמוע את דעתך. שבת שלום,

שלום מיכל, אישית, אני גורסת שהדרגתיות עדיפה על שיטת ה'זבנג וגמרנו', אבל יודעת שיש דעות לכאן ולכאן. בעיני, עדיף להמתין עם שנת הצהריים עוד שבוע, גם אם לגננות נוח יותר "לקפוץ למים". עבור ילדים כ"כ צעירים, החסרים עדיין תחושת זמן, יום שלם, כולל שינה, נראה כנצח. אם יש לך את הברירה כרגע, המתיני עוד זמן מה. אם הגננות יאפשרו חיבור זמני בין הבנות, זה יכול להיות רעיון לא רע. חשוב לא להגיע למצב בו שגרת יומה של הגדולה תשתבש לאורך זמן בגלל הקטנה, אך אם זה ישמש פיתרון זמני לימי הקליטה הראשונים - בעיני אין בכך רע. מאחלת לכולכם הסתגלות מהירה ושנה מוצלחת. ליאת