קשיים של ילד בן שנתיים עם הסתגלות איטית וארוכה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

20/05/2021 | 15:12 | מאת: אמא

שלום, בני כיום בן שנתיים, ילד ראשון ויחיד כרגע. התפתחות תקינה מבחינה שפתית ומוטורית. מבחינה שפתית הוא מתקדם לגילו- מביע את עצמו ואת הרצונות שלו. מאז שהוא היה קטן, מגיל מספר חודשים כאשר הוא היה רואה מישהו שהוא לא מכיר היה בוהה וחושש. בגיל שנה ו-5 נכנס לגן. מאז חשוף להרבה ילדים וגם טרם כניסתו לגן הלך כל יום לגני שעשועים. ההסתגלות שלו מאוד איטית והוא מאוד פסיבי- מאז ומתמיד מגיע לגן שעשועים, נוטה לעמוד ולהסתכל בילדים האחרים במבט אבוד וחושש וכלל לא משחק. רוצה שירימו אותו הרבה ואומר שהוא פוחד. כשאני שואלת ממה הוא פוחד- הוא אומר מהילדים. אני בעצמי קלינאית תקשורת ולכן עושה לו הרבה תיווך, מסבירה שכולם משחקים בגינה, ושהילדים נחמדים, אך לא תמיד זה עוזר. כדי לשחק במתקנים הוא זקוק לעידוד רב (למשל צעצוע שלו ששמים על המתקן כדי שיטפס על הסולם), התלהבות. כשיש מעט ילדים בגן זה עוזר לו יותר להשתחרר. גם כשיש ילד שהוא מכיר ואוהב זה מעודד אותו להיות פעיל יותר בגינה. כשאנחנו מגיעים להוריי שמתראה איתם מספר פעמים בשבוע הוא זקוק להסתגלות של 5-10 דק' כדי להשתחרר. הוא חושש שילדים אחרים יקחו לו צעצועים שלו (הוא מדבר על זה), וכאשר לוקחים לו הוא אף פעם אינו עומד על שלו ונוטה לבכות (גם כשמדובר בתינוקות שקטנים ממנו בהרבה הוא אינו עושה דבר וחושש). הוא חושש לגעת במשחקים שפזורים בגינה שהם אינם שלו. אני עושה לו הרבה תיווך, מסחירה שמותר לדעת ואם מישהו יקח משהו שלו הוא יכול לקחת בחזרה. לכל אורך השנה האחרונה שבה הוא נחשף איני חשה ב"התקדמות" בתחום זה או התקדמות מאוד מינורית.. אני חשה שהוא שונה מאוד מילדים אחרים, חסר ביטחון באופן מאוד בולט בסביבות עם ילדים אחרים, חושש מלעמוד על שלו- כשכל הילדים האחרים בגינה עושים זאת בטבעיות. יש לציין שבבית הוא בהחלט עומד על שלו ומביע את רצונותיו, חוטף, לוקח וכלל לא חושש, שובב. אנו מחזקים אותו ומעצימים אותו בנקודות החוזק הרבות שלו כל הזמן ועושים לו שיקוף.. . עם הכניסה לגן הייתה לו הסתגלות מאוד איטית וארוכה אבל הגננת אומרת שבגן הוא אינו חסר ביטחון ונוטה לקחת את הצעצועים ולברוח כאסטרטגיה שלא יקחו לו. נראה שיש פער בין המצבים השונים. אני מוטרדת מכך שהוא "חלש" מאוד לעומת הילדים האחרים מבחינת הביטחון ומבחינה חברתית ותוהה אם יש מה לעשות מעבר על מנת לחזק אותו ולשפר את הנושא. אני חוששת שבגילאים יותר מבוגרים ילדים אחרים יפגעו בו בקלות ושיתקשה לייצר חברויות. יש לציין שעשינו הדרכת הורים קבוצתית של מכון אדלר על מנת לקבל דגשים כלליים וחשה שאנחנו מיישמים אותם. תודה רבה

שלום לך, כקלינאית תקשורת את בוודאי יודעת שהשונות בין ילדים היא די גדולה, ושמה שנראה כלפי חוץ,או מה שאנחנו תופסים כמציאות, הוא לא בהכרח מה שמתרחש באמת. ייתכן שיש ילדים בגינה שיודעים מגיל צעיר "לעמוד על שלהם" כפי שאת מתארת, אבל מבטאים את הקשיים שלהם באופנים אחרים (קשיי גמילה, ביעותי לילה, חרדות וכו'). אני מציינת זאת כי אני שומעת אותך מאוד מוטרדת, מודאגת ומשווה את בנך לילדים אחרים כשאני בטוחה שאיפשהו רציונאלית את יודעת שאין ממש מקום לזה...בנך נשמע לי כמו ילד מאוד אהוב, מסתדר יפה בגן, מתחבר וידידותי כשה"בעיה" היחידה שלו היא שהוא זקוק למעט יותר זמן הסתגלות ושהוא רכושני מחד ומאידך עדין. אין בכל כל פסול אני חייבת לציין. בנך עושה את דרכו בעולם בדרך שלו ובקצב שלו. מה שכן נשמע לי קצת יותר מדאיג הם החרדות והדאגות שלך - שמא הוא לא יצליח להתמודד, שהוא חלש ועוד כאלו דאגות שייתכן ובכלל לקוחות מעולמך הפנימי ולא בהכרח מן המציאות. הביטוי נבואה המגשימה עצמה לצערי מאוד נכונה בכל הנוגע ליחסי הורים ילדים והעברות בין דוריות למינהן, וחשוב שתשימי לב שהדבר הזה לא יתרחש גם כאן. בנך מקבל המון אהבה, תמיכה ועידוד, וזה הרבה. אני כן מציעה להעצים אותו - לתת לו להרגיש "ילד גדול" שזה בגדול אומר פחות לעשות עבורו את מה שהוא יכול לעשות לבד. נהפוכו - לתת לו להתנסות ביותר ויותר דברים שיגרמו לו להרגיש עצמאות ומסוגלות. והכי חשוב, לדאוג פחות :) כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

14/06/2021 | 17:16 | מאת: אני

תודה רבה על המענה המפורט. מסכימה ומזדהה עם הרבה ממש שאמרת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים