מעבר מהדרום למרכז ותחושת ניכור
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שבוע טוב, לפני כחודש לאחר החג עברתי עם בעלי ו 2 ילדיי מהדרום למרכז הארץ . עשינו זאת בהכרח, אמו של בעלי ( שהינו בן יחיד) מאושפזת בביה"ח במרכז עקב מחלת סרטן המעי הגס,.. לא התכוננתי לתחושת הניכור שהגיעה עם המעבר. התרגלנו ליחסים חמים עם שכנים ידידים חברים וכאן יש ניכור גם בבניין המגורים והכי כואב לי בגן הילדים . זה ממש אחרת ממה שהורגלנו ! כואב לי לקחת את ילדיי לגנים .הם בני 4.5 ו 2 היחס שקיבלנו מחלק מן ההורים היה זלזול והתנשאות. ממ . .כשנודע כי תגוררנו בעבר בישוב בדרום די נידח . כואב לי על בניי, שזכו בעבר ביחסים חמים אוהבים עם השכנים ומשפחה והיום הניכור .. מנת חלקם. כמובן שנחזור בעתיד לדרום למושב אשמח לקבל לבנתיים תובנות או עיצות כיצד להסתדר בנתיים עם הילדים ?? תודה
הי זיוי, קחי בחשבון שלפחות חלק מהחוויה שלך ככל הנראה לא בהכרח קשורה כולה למציאות החיצונית אלא מושפעת אולי מציפיות, אולי מכך שלא לגמרי עיכלת את עצם המעבר, אולי רגישות יתר בתקופה הזו ועוד. רוב האנשים במדינה מתגוררים בערים ובסה"כ מסתדרים..אין סיבה שגם אתם לא תסתדרו. נסי להביא מעצמך את אותה חמימות כפרית אליה הורגלת ואני בטוחה שהתגובות אלייך תהיינה בהתאם. מעבר לכך קחי בחשבון שתמיד לוקח זמן להסתגל, להכיר להתחבר...זה לא באמת משהו שיכול לקרות תוך רגע. אז קחי נשימה ארוכה ועמוקה, קחי את הזמן והתאזרי בסבלנות ואופטימיות. אני בטוחה שברגע שאת תצליחי להביט על הדברים בפרופורציות הנכונות, את גם תשדרי לילדייך שהכל בעצם בסדר, תוכלי לתמוך בהם בזמן הזה עד שהם יכירו חברים חדשים ולתווך להם את המציאות כפי שהיא, ולא מתוך מקום מיואש, מאוכזב ופסימי - כי זה בפני עצמו עשוי לייצר גם מציאות כזו. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
