קשיים רגשיים של ילד בן 11

שלום רב, אני מורה פרטית להוראה מתקנת באנגלית. יש לי תלמיד בן 11 (כיתה ה') עם קשיים רגשיים ניכרים. כרגע אין נכונות מצד ההורים לטיפול רגשי ואני עושה את המיטב כדי לתמוך בו ולהיות שם. יש לי כמה שאלות - *מה אפשר לעשות עם רתיעה של הילד ממגע? הוא ממש לא מאפשר שייגעו בו פיזית, אפילו לא רק כדי לנחם אותו או לנסות להרגיע. *הוא מספר על כך שבנות מתעניינות בו והוא לא מתעניין. הנושא מאוד מעסיק אותו. אמרתי לו שזה עניין אינדיבידואלי ולוקח לכל אחד זמן אחר. האם עניתי לו נכון? *הוא מפחד מאוד לעשות בדיקות דם. בפעם האחרונה שעשה עשו לו באצבע ועכשיו אמרו לו שכבר לא ניתן. הוא מתכוון לעשות בלאגן במרפאה, להתנגד בכל תוקף. יש איזו דרך שאני יכולה לעזור לו להרגיש טוב יותר עם זה? תודה

תודה רבה, ירדן. יש לי גם התלבטות עד כמה להתחשב בו ולהיות שם. אני מבינה את הקשיים שלו ואני באמת רוצה להיות שם בשבילו, אבל לפעמים אני מרגישה שקשה לי להתמודד עם כל המעמסה הזו. למשל, כשהוא לא מביא את ספרי הלימוד שלו (כי יש לי אותם) אז ניחא, אבל אם יש לו שיעורים, הוא גם לא תמיד מביא וגם לו דפי עבודה או מבחנים. הצבתי לו גבולות בעניין ודרשתי ממנו את זה. הוא ביקש שאתזכר אותו לנייד כרגע שישלח לי בווטסאפ, אבל לא ענה לי. אשמח לדעת מה עושים עם קשיים כפי שציינתי באופן כללי. למשל, העניין המגע - הוא לא אומר שלא נעים לו, אבל כשאני שואלת אותו, הוא אומר שהוא לא רוצה את המגע הזה, או שהוא לא נעים לו. הצעתי לו לא פעם להתקשר אלי או לכתוב לי. הוא לא עושה זאת תודה על ההתייחסות. אודה להמשך מענה.