מחפשת עצה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

11/03/2019 | 17:12 | מאת: אילנה

הי ירדן, מצאתי את הפורום שלך דרך האינטרנט ותהיתי אם תוכלי לעזור לי : אני גננת מחליפה בצהרונים וישנה בעיה שאני נתקלת בה שוב ושוב ולא בטוחה שאני עושה את זה נכון: ייתכנו פעמים שאני יושבת עם הילדים בני 4-5 במפגש,וילד מפריע במפגש ,הדבר הנכון מבחינתי לעשות זה להוציא אותו מהמפגש, שישב בצד ולא ישתתף במפגש (כדי שילמד לא להתנהג ככה וגם בעצם יהווה דוגמא לשאר הילדים שאם הם ידברו ללא רשות הם ייצאו החוצה מהמפגש). הבעיה היא:שנדיר שקורה שהילד/ה מסכימים לצאת מהמפגש מרצונם .אני כן אומרת לו "אם את לא יוצאים עד שלוש (ואז אני סופרת לו),ויושב "פה" (מראה לו איפה),אתה ללא תשתתף במפגש". קרו פעמים שבאתי לאותו הילד ובעדינות מירבית אני הזזתי אותו מהמקום,אך גם כשעשיתי זאת הוא כל הזמן חזר חזרה למקום שלו במפגש או עשה בלגאן במקום אחר בגן. רציתי להכביד עליו את העונש בכך שאמרתי לו שאם הוא ימשיך ככה במקום לשבת איפה שהראיתי לו,אז גם לחצר הוא לא ייצא, מה שלא עצר אותו להמשיך להתנהג כרצונו. אני חושבת ותקן אותי אם אני טועה,שבמקרה שאותו ילד לא יושב בצד איפה שהראיתי לו כמו שצריך ,בין אם הוא חוזר למפגש לשבת(וממשיך להפריע) ובין אם הוא בוחר להשתולל במקום אחר בגן,אני צריכה להמשיך בשלי מבלי להתייחס אליו,ופשוט עם הזמן לא להוציאו לחצר ו או לתת לו את המשחקים הספציפיים שהוא אוהב בגן,וכך הוא יילמד. האם אני צודקת בחשיבה שלי? אין לי מה לעשות אחרת ברגע שהוא לא מסכים להירגע ולשבת בצד מחוץ למפגש? סיטואציה נוספת שרציתי לשאול לעצתך-היא גם,במצב בו הילד מתפרע ולא מקשיב,כשאני בוחרת לדוגמא לא לתת לו לשחק במשחק מסויים או לא לצאת לחצר,האם נכון במקום זה להתעקש שהוא יישב על הכסא (בהגיון שלי כאן זה הניצחון שלי עליו),או שהוא לא יוצא לחצר כעונש,אבל בתוך הגן אני כן אתן לו לשחק במשחק אחר ,כי אולי הציפייה שבאמת הוא ישב על הכסא היא לא ריאלית וצריך שיהיה הגיון גם בעונש עצמו מהבחינה הזו? תודה רבה!!!!

הי אילנה, בעיקרון אם את מחליטה להוציא ילד החוצה "להרגע", אז כדאי לשלוח איתו סייעת שתשהה איתו שם כמה דקות עד שהוא מוכן לחזור. לגבי שאלתך השניה ובכלל. לא כדאי שהעמדה הפנימית תהיה מי מכם מנצח ומפסיד - את או הילד - כי אז את מציבה את עצמך בעמדה ילדית בדיוק כמוהו. עמדתך צריכה להיות חינוכית וכזו שמכילה את ההבנה של פער הגילאים בינכם ואת זה שאת שם כדי ללמד אותו משהו..אם ההשלכה של הפרעה היא שיישב כמה דקות עד שיירגע, אז פשוט עימדי על כך ולאחר מכן הוא משוחרר לעשות כרצונו. המסר שמגיע ביחד עם זה לא פחות חשוב מהעונש והוא שבגן הזה לא מפריעים, מכבדים חברים ואם לא תעשה את זה, לא תוכל להשתתף ולהיות עם כולם, תצטרך להיות כאן רחוק מהחברים וזה חבל. בנוסף אל תשכחי לחזק את הילד על כוחותיו שבוודאי יש לו. חשוב שתזכרי שילדים בבסיסם רוצים להיות "טובים" ואפילו לרצות מבוגרים. אם הוא ירגיש שהוא נראה על ידך ושאת רואה את חלקיו הטובים, אני מאמינה שהוא ירצה לקבל את הסמכות שלך. זה אולי יקח זמן אבל עם סבלנות והתמדה, אולי אפילו תצליחי להעביר אותו תהליך חיובי בזמן הקצר בו את רואה אותו שם. בכל מקרה אני מודעת לבעיתיות שבמשרה שלך, את גם בצהרון וגם מחליפה..לא פשוט..ובכל זאת, אל תוותרי על עמדה חינוכית שבאה מתוך חמלה ואהבה לילדים ושזוכרת שאת -המבוגר- שם. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים