שאלה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

20/02/2019 | 17:10 | מאת: הדר

ירדן שלום, מה אני אמורה להגיד (ממש אשמח לציטוט),כאשר אני מבקשת מילד בן 3.5-4 לעשות משהוא והוא מסרב ואומר לא? איום? "אם לא תעשה ככה אני לא אתן לך ממתק או מחשק שתרצה ")? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

הי הדר, קודם כל את תצטרכי לגייס הרבה מאוד אורך רוח ולוותר על הציפיה שהילד יעשה מה שאת מבקשת לאחר בקשה אחת. יש כאן ענינים נוספים שצריך להתייחס אליהם בתוך האינטראקציה איתו כמו למשל הצורך שלו בנפרדות ועצמאות שיביא אותו לפעמים לבחון גבולות ולהתנגד. אם את מבינה שהוא מנסה לבנות את זהותו מולך ובעזרתף אז זה יוכל לעזור לך גם להתמודד עם ההתנגדות שלו ולהבין שזה האישיו החשוב יותר מאשר אם ימלא מידית את בקשתך או לא. הכל טמון בגישה שלך..אם את מבקשת ממנו לאסוף את המשחק למשל, והוא אומר לך לא, את יכולה לומר לו בפשטות, עד שלא תאסוף את המשחק, לא נוכל לשחק במשחק אחר..אז תחליט מתי אתה רוצה לעשות את זה, ואני אעזור לך. כך למשל את גם נותנת לו מקום להתנגד לך, את מציינת את ההשלכות "הטבעיות" של מעשיו (בהתאם נניח לחוקי הבית הקבועים מראש ) וגם מראה לו שאת לא כועסת עליו רק כי מתנגד ושאת עדיין שם בשבילו. זו אמנות הגם וגם וגם...שכל הורה צריך ללמוד ;) כמו כל דבר ששווה את התוצאה, זה מצריך אימון תרגול והתמדה. את מוזמנת לחזור לשתף. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

24/02/2019 | 00:30 | מאת: הדר

ירדן תודה רבה קודם כל. מה אם אבל אני צריכה שהוא יאסוף את המשחק עכשיו כי אני ממהרת לצאת החוצה,כאן אין לי את הפריבילגיה להגיד לו "עד שלא תאסוף לא תוכל לשחק במשחק אחר". כאן מה אני אמורה להגיד במקרה שאני כן רוצה שיאסוף את המשחק עכשיו? ולגבי להראות לו חוסר כעס-אם אני אראה לו שאני כועסת זה לא אמור בסוף להראות לו שהוא מתנהג לא בסדר? תודה רבה

הי, כדאי להתארגן מראש עד כמה שניתן כך ששום דבר לא נשאר דחוף וקריטי לדקה האחרנה. ונניח שכך קרה, לא קרה כלום...מקסימום תאספו כשתחזרו, או שאת תאספי, ובפעם הבאה כשאת פנויה ונינוחה, תזכירי שוב ושוב ושוב את כללי הבית.אם תהיי עיקבית, שום דבר לא יקרה אם תהיה חריגה פה ושם. לגבי כעס. אין קשר בין רמת הכעס שתפגיני לבין הפנמה של כללים, נהפוכו. ככל שתכעסי עליו, כך הוא ירגיש אומלל ולא יהיה פנוי להפנים את מסרייך אלא יהיה עסוק ב"מסכנות שלו" ואולי בצדק. התפקיד שלנו כהורים הוא ללמד את ילדינו על העולם, וזה דורש הרבה סבלנות ואורך רוח שלצערי לא תמיד יש לנו. בכל מקרה בוודאי שאין צורך להעמיד פני כועסת, יהיו מספיק פעמים בהם באמת לא תצליחי לשלוט בכעסך..;) כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים