ילד טוב עם ילד לא טוב

שלום, הבן שלי בן 5 ילד חכם וטוב - אין לי שום תלונות. הגננת אומרת שהוא גאון וילד מדהים. העניין הוא שבגלל שהוא כזה נראה לי שמושכים אותו הילדים "המופרעים" אלה שמשתוללים ומקללים בגן - הם מצחיקים אותו והם נתפסים בעיניו מגניבים. הגננת לפי מה ששמעתי המליצה להורים של הילדים האלה לחבר את הילדים שלהם עם הבן שלי כי הוא ילד טוב והקשר יעשה טוב לילד שלהם. ואני מפחדת שזה יבוא על חשבון הילד שלי. מצד אחד הוא מעריץ אותם ומצד שני לא בא לי שהם ישפיעו עליו לרעה. מה לעשות? האם השפעת חברים חזקה יותר מההשפעה בבית?

שלום שירה, הכותרת שבחרת לפנייתך עוררה בי חיוך, מאחר ואני לא בטוחה לגמרי שהחלוקה ל"ילד טוב" ו"ילד רע" מאד תקפה כשמדובר בגיל 5, אם בכלל. את מזכירה ילדים עם טמפרמנט שונה מזה של בנך, עם אופני ביטוי שונים, ואולי גם עם עוצמת אגרסיה גדולה יותר. ההערצה של הילד שלך כלפיהם יכולה, אולי, לחזק את הרעיון שלא מדובר בילדים "רעים" או "מופרעים", אחרת המגע עמם היה מעורר בו רתיעה או פחד. עם זאת, אני לא תמימה, ויודעת שישנן התנהגויות בעייתיות גם בגיל הגן, ושילדים יכולים להביא הביתה רעיונות והתנהגויות פחות רצויות מבחינתנו. הסכנה הזו קיימת תמיד, ולכן עבודתנו כמחנכים אינה מסתיימת לעולם. ילדים יהיו נתונים לעולם להשפעות חיצוניות (טובות או מזיקות) ועלינו להמשיך ולחזק את המנגנון המבחין בין טוב ורע. לשאלתך האחרונה, המחקר מראה שאפילו בגיל המרד של שנות ההתבגרות, לעמדות ולערכים של בית ההורים יש נוכחות והשפעה רבה יותר על הילדים, והם נוטים לאמץ אותם, לפחות כשמדובר בעניינים מהותיים ועקרוניים (פחות - כשמדובר בעניינים של אופנה ומוזיקה). כל זאת תקף, כמובן, למשפחות נורמטיביות, שהשכילו לשמר סוג של תקשורת בסיסית טובה ויחסי כבוד עם ילדיהם. בברכה ליאת