שואלת עבור חברה הבן שלה בן שנתיים

הי מגי, צר לי מאוד לקרוא את דברייך..באמת שכואב הלב. מה שחשוב כרגע לעשות הוא שהוריו יוכלו להתפנות למתן טיפול רגיש ונענה במיוחד לפעוט. אני הייתי אפילו ממליצה להשאיר אותו בבית למשך תקופה של כמה חודשים עם דמות האם או דמות מטפלת רגישה אחרת (סבתא למשל). להעזר בפגישות ייעוץ הורי במידת הצורך כדי לזהות באופן יותר מדויק את צרכיו ואת הדרך להיות איתו באופן שהכי יטיב איתו בשלב זה. המטאפורה שאני מחזיקה בראש במצבים אלו הוא של חפץ יקר שהתפרק לחלקים. מה שצריך לעשות כעת הוא לאסוף את כל החלקים וברגישות ובעדינות לחברם חזרה יחד. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044