מה זה ילדים ומה אני מפספס במה שנקרא ילדים?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

14/10/2016 | 19:34 | מאת: מה אני צריך להבין ?

שלום ,אני מעוניין לדעת מה זה בעצם ילדים , ולמה הם ראויים ליחס טוב יותר של ההורים מאחים בוגרים ? והאם ככה זה בכל משפחה ? היחס שמקבל הילד הקטן הוא יחס יותר סלחני וותרן לעומת היחס שמקבל האח הבכור שהוא כבר בוגר? אני מרגיש שלאחיי הקטנים יש יותר זכויות בבית מאשר לי. אחיי הקטנים הם בני 9 ו10 ואני רואה את הסיטואציה הבאה חוזרת על עצמה: אבא מוכן לוותר על צפייה של חדשות (ערוץ 22) למען אחד הילדים במידה והילד רוצה לראות , או אבא שלי מוותר על סרט שהוא תכנן לראות בטלוויזיה ,או נגיד שאחותי תראה סרט שבא לה בזמן כזה שאני אישית לא יכול לראות (יום שישי בערב) . לי אין את את ההטבות האלו .. ואני מרגיש נבגד! אני סוג של מצפה לייחס שווה , ברמת הזכויות אבל לא לתשומת הלב.. אבל אני מניח שהמחשבה הזאת מוטעית ,לכן אני רוצה את עזרתכם להבין מה אני מפספס ולא מבין בכל המושג הזה שנקרא ילדים? לטענת אבא שלי , הוא אומר שהוא רוצה שלאחותי יהיה את הפינוק של הגיל שלה (9) עוד כמה דוגמאת : אבא שלי מאוד רגיש לריחות של אוכל מטוגן .. נגיד והוא נכנס לישון לי הוא אומר לא לטגן כלום ואפילו כשבאתי להכין פעם אחת חביטה או טוסט , אמא שלי אמרה לי שאבא שלי ישן ואי אפשר לעשות עכשיו.. אך כשאחים שלי מבקשים טוסט או חביטה או כל מאכל מטוגן אחר , היא נגישת למטבח ומכינה להם גם למרות שאבא שלי ישן .. בעבר אבא שלי לא הסכים לי לחמם פופקורן במיקרו בלילה , נגיד אחרי 8 בערב כי זה עושה ריח ,עד שראיתי שלאחותי הוא מסכים לעשות את זה בלילה , ואני גם התחלתי והוא לא אומר לי כלום , אבל זה מרגיש לא נעים שלה הוא הסכים מלכתחילה.. כמה פרטים עליי, אני בן 22 ומתמודד עם מגבלה נפשית בעל רמת תפקוד גובהה אז אני אשמח לדעת מה זה ילדים ,מה אני לא מבין או מפשפש בדבר הזה שנקרא ילדים .. לי אישית זה עושה רע מאוד כל המחשבה על האי צדק הזה בבית ,אבל יכול להיות שבכלל אני זה שלא צודק בסיפור. תודה מראש

שלום לך, באופן עקרוני הסיבה שמבוגרים הם סלחנים וותרנים יותר כלפי ילדים הוא משום שנהוג לחשוב שילדים, בוודאי צעירים, מתקשים להבין את המשמעות של חוקים וכללים ובד"כ נוטים להרגיש שדברים מכוונים נגדם באופן אישי. לכן לפעמים מבוגרים נוטים קצת יותר לוותר להם, כנראה כדי להפחית אצלם את התחושה המאוד לא נעימה הזו. ילדים גדולים יותר ובוודאי מבוגרים, כבר יכולים יותר להבין חוקים, לקבל את זה שהם נועדו לשמור על סדר מסוים ולא מכוונים באופן אישי נגד אף אחד. מה שבעצם מבחין בין ילדים למבוגרים הוא רמת ההבנה של עצמם ושל העולם וזה קשור באופן ישיר להתפתחות המוח (והגוף כמובן). המוח של מבוגר מפותח מזה של ילד ואפילו מזה של מתבגר ולכן מבוגר אמור גם להיות מסוגל להתאפק או לרסן איזה דחף או חשק אל מול כלל או חוק כזה או אחר (והיכולת להתאפק קשורה מאוד לרמת התפתחות המוח). בנוסף אני בטוחה שלך כמבוגר יש "הטבות" שלאחייך הקטנים אין כך שלהיות ילד יש אמנם רווחים מסוימים, אבל יש גם לא מעט הטבות שמגיעות עם הבגרות (אני בטוחה שאתה יכול לחשוב על כמה דברים שלך מותר לעשות ולאחייך הקטנים אסור). ולמרות כל זאת, גם אנחנו כמבוגרים נעלבים, נפגעים, רוטנים וחשים אי נוחות וכאב אל מול מה שאנו יכולים לפרש כאי צדק, כאפלייה וכיוב'. בהחלט גם למבוגרים יש רגשות וזה נשמע ששלך פגועים. מה שבטוח הוא שרגשות הם משהו שכדאי לחלוק, בין אם אנחנו ילדים ובין אם מבוגרים, ואם יש לך מישהו שאתה יכול לחלוק את רגשותייך עימו/עימה, באופן כן ופתוח, אתה בוודאי תוכל רק להרוויח מזה. בברכת חג שמח, ירדן פרידון ברשף

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים