תיסכול..

היי.. אני אמא לתאומות בנות 8 וחצי ילדות מקסימות ונהדרות אך יש לי שאלה שמאוד מטרידה אותי -התגרשנו אני והאקס בגרושים מאוד מכוערים שבהם הבנות נחשפו להרבה תיסכול וצעקות ואפיךו הגרוש שלי הושיב אותן יחד עם אשתו והסביר להן שבגלל שאמא מקבלת מזונות הוא לא צריך לקנות להן כלום גם לא ארוחת צהריים(בשביל ההקצנה)בהסדרי ראיה אני התחתנתי עם אדם מקסים שהיה ללא ילדים ומהווה יותר מאב בישבילהן ואפילו כל פעם שהבנות חוזרות מאביהן הוא כועס על דברים שנאמרים שם לרעתנו או שהבטיח לבנות דברים ואיכזב אותן הבנות מאוד אוהבות אותו ומחפשות חום ואהבה ממנו הוא משקיע בהן (נולד לנו ילד ובשביל שלא ירגישו מקופחות הוא איתן ואני עם התינוק) הן ביקשו לקרא לו אבא האם זה תקין? הן גם לא רוצות יותר ללכת לביולוגי כי הן מרגישות יותר משפחה איתנו האם זה תקין שיקראו לבעלי אבא?

שלום מור, אני שמחה בשבילך ובשביל בנותייך, על כך שנמצא הגבר שאוהב אותך ואותן, ומוכן לתפקד כאב מסור מכל בחינה. עם זאת, נוכחותו של האב הביולוגי בחייהן של הבנות חשובה ומשמעותית, גם אם בשלב זה הוא מאכזב או אפילו טועה מולן. אם הן מבקשות לקרוא לו 'אבא', תוכלי לומר להן שיש להן אבא ביולוגי שאוהב אותן ותמיד יהיה אביהן, ולו גם קוראים 'אבא'. דני (נניח...) גר איתנו ואוהב אותנו, והוא באמת כמו אבא שלכן, אבל הוא יישאר 'דני'. מה שחשוב הוא מה שאנחנו מרגישים בלב, ופחות ה'תואר'. אני מאמינה שבדרך זו את גם שומרת על כבודו של אביהן, ובעקיפין גם על כבודן כבנותיו. בברכה ליאת.