התנהגות עקב השמנת יתר

בוקר טוב! ביתי היא בת 8 בעוד יומיים ועשינו את "דרך המלך" בבי"ח מאיר אבל עם המון עצבים כי הילדה לא רצתה ללכת לשם אומנם היא ירדה 5 קילו בכל השלושה חודשים אבל מיד לאחר מכן היא העלתה הכל היום היא שוקלת 41 קילו ילדה בת 8, יש לה המון חוסר ביטחון והמון התפרצויות זעם וחוצפה שגוברת לשמיים, אנו בתור הורים מנסים לעשות הכל אבל אין שיתוף פעולה מצידה, יש לי עוד ילד בן 10 והוא רזה ואני בגללה לא מכניסה הרבה דברים הביתה כדי שהפיתוי בעיניה לא יהיה גדול ובמקום חטיף אחה"צ אני מעדיפה ששניהם אפילו יוכלו גזר או כל פרי אחר, והיא עושה לנו שמות פשוט כך, שאלתי היא איך פסיכולוג יכול לעזור בקטע של התנהגות כי היא נמצאת בטיפול פסיכולוגי ואין שום שום שיפור מבחינת התנהגות והתנהלות עם עצמה. הייתי מאוד רוצה תשובות מה עושים.. כי המצב בלתי נסבל. בתודה ריקי בן דוד

שלום ריקי, אני שומעת את הייאוש וחוסר האונים שלך, אבל קצת פחות את ההבנה והחמלה כלפי בתך. אין לי ספק שאתם, כהורים, מלאי רצון טוב ונכונות להתגייס למענה, אך חשוב לזכור שהמאבק במשקל יכול להיות ממושך ומפרך, ולגזול משאבים רגשיים עצומים. בעיות ההתנהגות משקפות, ככל הנראה רק חלק מהזעם, התסכול ותחושות הנחיתות שחווה הילדה שלכם. טיפול פסיכולוגי אמור לתת הזדמנות לפרוק את כל הרגשות הללו בסביבה מכילה וידידותית, ולאפשר מרחב נינוח לצמיחה פסיכולוגית בריאה גם בנסיבות המורכבות שלה. למרבה הצער, לפסיכולוגיה אין פיתרונות קסם מהירים, וברוב המקרים מדובר בתהליך ממושך ואיטי. אומר בזהירות עוד, כי לעיתים מה שנראה בעיני ההורים כחוסר התקדמות או אפילו נסיגה, משקף יכולת חדשה לאסרטיביות, ביטוי רגשי עשיר יותר ותחושת עצמי מגובשת יותר, גם אם ביטוייה בפועל אינם בשלים או מעודנים כפי שהיינו רוצים. אני ממליצה לכם להתאזר בסבלנות, לנסות לאמץ גישה מעודדת ותומכת, המשלבת בין נכונות לקבלה כפי שהיא, יחד עם אמונה בכוחה להשתנות ולהשתפר. בהצלחה ליאת