התקפי זעם של מתבגרת

שלום, יש לי בת בגיל 13 חכמה ומוכשרת אך מתקשה להתמודד עם כעס. היא מגיבה באופן קיצוני לכל הערה כלפיה או לאמירה שנתפסת בעיניה כבקורתית. ממענת לקבל תשובה של "לא" והכל בצעקות וכעסים מוגזמים. היא נוטה לפרש כל דבר כנגדה והעולם צבוע מבחינתה בשחור-לבן. היא נוהגת כך בביה"ס במיוחד אך גם בבית. כיצד ניתן לעזור לה? תודה

שלום, לא ציינת האם ההתנהגות שאת מתארת כאן הופיעה לאחרונה, או שמא זה משהו שמלווה אותה מגיל צעיר. המידע הזה חשוב, כדי להבין את מקורותיה של הבעיה וכדי לתת מענה מדייק. הורים למתבגרים צעירים יוכלו להזדהות עם מה שאת מתארת, ולשתף בחוויות דומות, מאחר שהן אופייניות מאד לגיל זה. התנודות הרגשיות, השינויים ההורמונליים, הדעתנות והצורך ההתפתחותי להגדרה עצמית (דרך המרד במבוגרים) - כל אלה מאד נורמטיביים, ובדר"כ גם נעלמים מעצמם בשולי גיל העשרה, כשהסערה שוככת. אם, לעומת זאת, הנטייה למצבי רוח קיצוניים קיימת אצלה תמיד, וכך גם הראייה המפוצלת של "שחור ולבן", התקפי הזעם, והקושי לפרש נכון מצבים חברתיים - אזי יש טעם לפנות לגורם מקצועי, פסיכולוג קליני לילדים ונוער, שיוכל להעריך את המקור לבעיה, ולהנחות אתכם כיצד נכון לטפל בה. יש, כמובן, גם אפשרות של שני הדברים גם יחד (נטייה אישיותית המחריפה על רקע גיל ההתבגרות). בכל מקרה, מציעה לכם להגיע להתייעצות ולקבל כלים יעילים להתמודדות. דווקא בזמן סערה כזו, חשוב שתוכלו לעמוד איתן ולסייע לה, מבלי לקלקל את היחסים, ומבלי להוסיף עוד על מצוקתה. בברכה ליאת