מה כדאי לעשות?

שלום.בני בן 8.5 ,תלמיד מצטיין בבית הספר,שנה שלישית ברציפות מקבל תעודה "ילד השנה".יש לו חברים.השנה לא רצה להתטרף לחוגים ולא הלחצנו אותו.הוא בן יחיד,ילד של הורים מבוגרים למדי.כך שגם ישאר בן יחיד. בבית הספר הוא מתהנג יפה. ידע מה מותר ומה אסור .בבית הוא מתחצף,צורח ואף זורק חפצים (לכל הכיוונים,כולל על בני הבית )במידה ולא מקבל את מה שהוא רוצה. העונשים אינם עובדים-באותו יום שזה קורה נאסר עליו להראות טלוויזיה,משחקי מחשב .מותר לו לשחק בגן ציבורי,לקרוא וכו. כאשר אני מדברת על כך שהעונשים לא עובדים אני מתכוונת לכך שזה לא מרתיע אותו.הוא חוזר לעשות אותם דברים כל מס' ימים. השיחות איתו לא עוזרות.הוא מבקש סליחה ,אומר שישתפר והכל חוזר חלילה. לא היו שינוים בחייו.האמת היא שהוא תמיד התנהג בצורה כזו מאז גיל הרך ,ניסינו לשים לו גבולות ,להבהיר שבבית לא מתנהגים כך,אבל.... אין לו בעיה בריאותית והוא לא מאובחן כילד עם הפרעות כלשהן. שמעתי שיש טיפול בביופיטבק.האם כדאי לנסות אותו? נרשמתי להדרכת הורים. האם קודם לנסות את זה? אולי שני דברים ביחד?

שלום טניה, הפער הדרמטי בין התנהגותו של בנך בביה"ס לבין התנהגותו בבית, מעיד על כך שהוא יכול ומצליח להתנהל היטב במסגרת עם כללים ברורים, שאינה מאפשרת לו את מה שאתם דווקא כן. הסבר נוסף יכול להיות קשור לקשיי ויסות: יש ילדים שמצליחים במאמץ גדול להתאים את עצמם למסגרת שמחוץ לבית, במיוחד ילדים שזכו להערכה על הצטיינות וחוששים לאבד אותה. יכול להיות שילדך מסוגל לווסת את רגשותיו והתנהגותו לזמן מוגבל ובמצבים מסוימים, אך הללו מבקשים מוצא לאחר שהוחזקו תחת שליטה בביה"ס במאמץ אדיר. במצב כזה, הבית הוא המקום בו הילד מרגיש נוח להיות הוא עצמו, והמקום בו הוא יכול לתת לרגשותיו ביטוי מלא. לפיכך, דעי להעריך את זה שהוא מצליח בביה"ס, ונסי לברר עם איש מקצוע האם התנהגותו הסוערת בבית משקפת בעיית ויסות, או בעיית גבולות. בכל מקרה, הדרכת הורים הנעשית אצל פסיכולוג ילדים מנוסה, היא המענה הראשוני הנכון לבעייתכם, כי הצבת גבולות נאותה יפה לשני המקרים. בהצלחה ליאת