פחדים אצל ישל בן שנה ועשרה

בני באופן פתאומי מגלה פחד מלחצות את הכביש ומוכן לעבור רק על הידיים. מצביע על הכביש ואומר: כביש! מסוכן! הפחד הופיע אחרי שנסענו לסוף שבוע ארוך והוא נשאר עם סבא וסבתא. לא הופיעה התנהגות יוצאת דופן אחרת. בנוסף, באופן פתאומי מפחד מכלבים, נצמד אלי לרגל כל פעם שחולף כלב ומפחד להתקרב וללטף כלב שיושב בגינה למשל. בעבר, עד לפני חודש-חודשיים הביע התלהבות רבה מכלבים ותמיד התקרב ביוזמתו ללטף. גם היתה בבית כלבה גדולה וחברה טובה אך היא נפטרה לפני ארבעה חודשים בערך. (הפחד הזה הופיע עוד לפני הנסיעה שלנו). אשמח לקבל כלים פרקטיים להתמודדות, מה להגיד ומה לעשות

שלום סיוון, כשמדובר בילד שמתקרב לגיל שנתיים, הפחד מחציית כביש הוא סוג של ברכה, שכן מדובר בגיל מאד אימפולסיבי, שמסבך את הילדים בהרבה מאד פגיעות ופציעות (לא עלינו!). יתכן שהפחד הפתאומי הוא תוצאה של אירוע כלשהו או אולי פרי "השקעתם" של הסבים, ובכל מקרה, אני מציעה להתייחס אליו ללא דרמה מיוחדת. הסבירי שאתם שומרים עליו, ונסי לא להתווכח מדי כשהוא מבקש על הידיים. ככל שתעשו פחות עניין כך זה יעבור מהר יותר. בעניין הכלבים, אני מציעה לנקוט גישה דומה, כלומר, לא לעשות עניין גדול (לא לשדל, להסביר או לדחוף מדי), אך במקביל לנסות לזמן חשיפות "טבעיות ואגביות" לכלבים. כשהם בסביבה, השתדלו להישאר שקטים ורגועים, מבלי להתעסק בזה יותר מדי. תשומת הלב היתרה של המבוגרים מהווה תגמול ורווח, ומפחיתה את המוטיבציה של הילד להתגבר ולהתמודד עם הפחדים. אם הייתה לכם כלבה שהיא גם חברה, אתם בוודאי לא זקוקים לעידוד שלי - ויודעים עד כמה רב ערכו של כלב בבית לרווחת כולם. אולי זה הזמן לשקול הכנסת גור חדש הביתה, שיכניס שמחה וביטחון לחיי ילדכם. מה את אומרת? ליאת