האם ואיך לספר לילדים שסבתא חולה

שלום רב, ילדיי בני 7 ו- 8. הסבתא (אמא של בעלי) חלתה לפני שנתיים בסרטן, החלימה וכעת חזרה המחלה. מצבה הרפואי כרגע תקין והיא עוברת טיפולים, כך שהיא קרחת ומסתובבת עם כיסוי ראש. הילדים מתעניינים (למה לסבתא יש קרחת), שואלים אם יש לה סרטן ואני די מתלבטת אם ומה לספר להם. הייתי מאוד רוצה להסתיר (לפחות בשלב זה), אך לצערי בני הדודים בני גילם יודעים מהעניין ועלולים לספר להם כשנפגשים. אמרתי להם שסבתא עשתה קרחת כי היא מרגישה לא טוב והרופא אמר שעם קרחת יהיה לה נעים וטוב יותר. אז הם שאלו אם זה סרטן וראיתי ממש את הלחץ אצלם. אגב, בתי בעקבות יום השואה התעוררה עם סיוטים וביקשה לעבור לישון איתי כי מפחדת מהשואה... אשמח לשמוע דעתך בעניין

שלום רונית, אני מציעה דווקא לספר את האמת, גם כשהיא לא נעימה. אחרי הכל, כפי שכבר ראיתם, מחלת הסרטן יכולה לבוא וללכת, ובהחלט אפשר להציג את הדברים ברוח אופטימית, ולומר שהסרטן חזר, אך סבתא חזקה ואנחנו מקווים שתבריא הודות לטיפול (שגורם, זמנית, לשיער לנשור). באווירה של הסתרה ושקר, הילדים משלימים מדמיונם, ובדר"כ התסריטים שהם מדמיינים גרועים ומדאיגים יותר מהמציאות עצמה. הם חושבים שאם ההורים מסתירים מאיתנו משהו, המצב בוודאי קשה נורא. באופן דומה, גם דיבור ישיר (אך מותאם לגיל) על השואה, יכול להרגיע דווקא את הפחדים ("עכשיו יש לנו מדינה וצבא, ודבר כזה לעולם לא יחזור..."). ממליצה מאד לעיין בספרם של רביב וכצנלסון "משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו". הספר נותן כלים להורים המתמודדים עם שאלות של "איך לספר". בהצלחה והרבה בריאות לסבתא! ליאת