הורות

שלום ותודה על הפורום המקסים שלכן ישר כוח ! אנו הורים לתינוקת בת שנה ופעוט בן 3.5 . אני נמצאת עם התינוקת שלי בבית. אני ובן זוגי חשים מותשים ויודעים בוודאות שאנו זקוקים לזמן התאווררות לעצמנו . אני מניקה ואנו הורים שחשובה להם נוכחות הורים ואשפר לומר שאנו מאוד מסורים לטיפול בילדנו . מאז שנולדנו לא יצאנו לחופשה יחד . אצל בן זוגי זה יותר קל לי קשה לשחרר ואני ממש לא יודעת למצוא את האיזון בין הטיפול בילדים שמאוד מתיש לבין זמן איכות שאנו זקוקים לו . האם רצוי לדחות חופשה של כמה ימים בגילאים אלו ולהמתין בסבלנות ? עד כמה זה קריטי לעזוב לכמה ימים מבחינת הילדים - תודה רבה

שלום גל, גם ההורים המסורים ביותר זקוקים לאוורור מדי פעם, בעיקר כדי שיוכלו לתפקד ברגישות ויעילות לאורך זמן. וויניקוט, פסיכואנליטיקאי מפורסם שהקדיש את עבודתו להבנת יחסי האם וילדה, טבע את הביטוי "אם טובה דיה", כדי להבדילו מ"אם מושלמת". אם טובה דיה היא זו הנענית לצרכי הילד, מבלי לשעבד את עצמה עד התשה או עויינות. היעדרות ממושכת אינה מומלצת בשלב בו נמצאת בתך. החל מגיל 8-9 חודשים ועד גיל שנה וחצי בערך, חרדת הזרים ופחדי הנטישה גבוהים במיוחד. אם את משאירה את הילדים עם דמויות מוכרות ואהובות (סבא וסבתא, למשל), ולתקופה של יומיים שלושה, אפשר להניח שזה יהיה בסדר. בשלב זה עדיף לקחת חופשות קצרות ותכופות על פני אחת ממושכת. תהנו! ליאת