קושי

היי, אני אמא צעירה לשלושה ילדים קטנים: 4.5, 3, ושנה. הילדה הקטנה בוכה המון, דורשת ידיים ותשומת לב. ולא ישנה טוב בלילה. אני ובעלי, שנינו עובדים שעות רבות מחוץ לבית, וחוזרים מותשים ועייפים. אנחנו מרגישים שחוקים ומותשים. לא ישנים טוב בלילה, לחוצים מאוד במהלך היום. זה מגיע למצב שאנחנו חסרי סבלנות לילדים הגדולים, צועקים עליהם ואז מאוד מתייסרים. מה ניתן לעשות?

שלום, ילדים קטנים, במיוחד פעוטות ותינוקות, זקוקים לנוכחות הורית מטפחת ומיטיבה. הילדים שלך, כולם, נמצאים עדיין בגיל הרך, בהפרשים קטנים מאד זה מזה, ואין לי ספק שזה מטיל מעמסה פיזית ורגשית על שניכם. עם זאת, מרגע שבחרתם להביא ילדים לעולם, אתם מחוייבים למלא את צרכיהם ולהעניק להם סביבה יציבה ומכילה. בשנים האלה ילדים עלולים להיות תובעניים מאד, לא לישון בלילה, ללקות בהרבה מאד מחלות חורף (וקיץ), להתקשות להיפרד מכם ביום ובלילה. הורים לילדים קטנים ו"צפופים" נראים לא פעם תשושים מאד וחסרי אונים, לפעמים גם עויינים וכעוסים מחמת העייפות והלחץ, ובעיקר הלומי אשמה בשל כל הנ"ל. אחת הדרכים לשרוד תקופה זו, קשורה ליכולת לגייס ביעילות מעגלי תמיכה ועזרה, הן מקרב המשפחה המורחבת והן עזרה בשכר. גם בהיותכם בבית, נסו לבסס סוג של תורנות, ולחלק את הלילות ביניכם, תוך שאתם מפרגנים אחד לשני מנוחה מדי פעם. הבשורה הטובה היא, שילדים "צפופים" גם גדלים מהר ביחד, ולפני שאומרים "ג'ק רובינזון", הם כבר מבקשים את האוטו ולא חוזרים עד ארבע לפנות בוקר. גם זו נחמה קטנה, נכון? בקיצור, כולנו היינו שם. זה יעבור. שולחת לכם כוח וברכת ליל(ות) מנוחה! ליאת