חברים בגן בגיל ארבע

שלום, בתי בת ארבע והצטרפה בתחילת השנה לגן טרום חובה - חובה (שתי שכבות גיל יחד), עם 30 ילדים. היא בין הצעירים ביותר בגן. בשנה שעברה הייתה בגן פרטי עם 20 ילדים. היו לה חברים וחברות והיו מפגשים מוצלחים גם אחה"צ. השנה נראה שהיא עדיין לא ב"עניינים" מבחינה חברתית. יש לה חברה טובה אחת שאיתה נפגשים אחה"צ ועוד 4 חברות פחות קרובות, שהיו איתם מפגשים בודדים. בגן היא הרבה משחקת לבד ולא תמיד רוצה להצטרף למשחק משותף, גם כאשר ילדים אחרים מזמינים אותה (ביוזמת הגננת). עם החברות המפגשים לעתים קרובות כרוכים במריבות והעלבויות הדדיים (בד"כ אני מצליחה להתערב ולפשר ופעמים רבות לא ברורה לי הסיבה למריבה). הגננת חושבת שיש מקום להתערבות מקצועית. מה דעתכן?

שלום מורן, ילדים נמצאים בהתפתחות מתמדת, ויכולתם להסתגל לסביבה משתכללת בהדרגה. ככל שהם גדלים, אנו מצפים מהם למיומנויות מורכבות יותר ויותר, בהתאמה לשלב ההתפתחותי ולגילם. לפעמים, בעיות או קשיי תפקוד מתגלים רק עפ"י מהלכם בזמן. ילד שמצליח לקיים אינטראקציות חברתיות מוצלחות בגיל שנתיים או שלוש, עלול לגלות קשיים בגיל מבוגר יותר, כאשר נדרשות ממנו מיומנויות מורכבות ומשוכללות יותר. כך, לדוגמא, התנהגויות "נסלחות" בגיל שלוש, לא בהכרח יתקבלו ככאלה בגיל ארבע או חמש. אם בגיל הרך נקבל בהבנה את הקושי להתחלק בצעצועים, בגיל ארבע או חמש נצפה ליכולת לשתף פעולה, להתחלק, לדחות סיפוק ולאפק תוקפנות. אישית, אני נוטה לייחס חשיבות למידע המגיע מגננות, הנתקלות באוכלוסייה רחבה של ילדים. לגננות יש בסיס רחב להשוואה, וכשהן חושדות בקיומה של בעיה - מוטב להקשיב להן. לכן, אני ממליצה לך לפנות להתייעצות עם פסיכולוג/ית ילדים, ולשתף אותו/אותה גם בדיווחים מן הגן. בגיל כה צעיר, יתכן שההתערבות המקצועית תתמקד בעיקר בהכוונה והדרכה הורית. בהצלחה ליאת.

תודה רבה !