מקובלות חברתית

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

24/12/2014 | 16:32 | מאת: קצת ביישן

היי אז ככה אני בן 17 בערך ואף פעם לא הייתי הנער הכי פתוח ומקובל מבחינה חברתית אפילו אפשר לומר גם ביישן אבל אני רוצה להיות מקובל אני יודע שזה נשמע גדול אבל איך אני יכול להיות יותר בקשרים חברתיים עם אנשים ולהרחיב את מעגל החברים שלי ולהיות בקשר עם יותר בנות ובעצם שיהיו לי גם חברים טובים?

לקריאה נוספת והעמקה
25/12/2014 | 18:31 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום, תודה שאתה מרחיב ומוסיף פרטים. ככה קל יותר להתייחס. ראשית, מזמינה אותך לקרוא שוב את תגובתה של ירדן. אחרי הכל, זה די נורמלי להרגיש מגושם ומהוסס בגיל 17, גם אם לא כולם יודו בזה. מעבר לזה, עוד קצת מחשבות - אתה יודע, אנשים ביישנים נוטים להימנע מסיטואציות חברתיות רבות משתתפים, פשוט כי הם חווים שם אי-נוחות, אולי חרדה, או מצוקה רגשית עמומה יותר. ההימנעות, בעיקר כשהיא נמשכת זמן רב, יוצרת גרעונות וחוסרים (ממש כמו הפסד חומר לימוד במצב של הברזה מתמשכת). במצב כזה, גם אם מחליטים פתאום לקחת חלק באירוע חברתי, תחושת הלחץ מתגברת, כי אנחנו מרגישים עוד פחות כשירים ופחות "חברתיים". מסתבר שאפשר להתגבר על זה, אם מוכנים לשאת באופן זמני את תחושות האי-נוחות מבלי לברוח או להימנע. ככל שתיחשף יותר לסיטואציות חברתיות, כך יהיה קשה פחות. אפשר להיעזר בחבר אחד קרוב, שיעזור לך ויעודד אותך להשתתף, ואפשר להיעזר גם בגורם חיצוני (מאמן או מטפל עם ניסיון בשיפור מיומנויות חברתיות). ועוד משהו. כולנו היינו רוצים להיות חלק מקבוצת ה"מקובלים", ה"מגניבים" או ה"קולים". אך אלה מושגים שחשיבותם (ותקפותם) מוטלת בספק. כל אחד מאיתנו משתדל לבחור לו את הקבוצה החברתית המתאימה לו והקרובה ללבו. יש הרבה ילדים נהדרים שאינם נמצאים בקבוצות ה"שפיץ", אלא דווקא מחוץ לזוהר הזרקורים. שם בדר"כ אפשר למצוא את הילדים היותר שקטים, הנבונים, הקשובים והחברותיים, ואפילו את הביישנים - אשר ממש כמוך, מבקשים לעצמם מעגל חברתי תומך. הקונץ הוא לדעת איפה לחפש. אני מעודדת אותך להרחיב את המבט, לחפש הזדמנויות לפעילות חברתית עקיפה (כמו למשל דרך תפקידים מסוימים בביה"ס, מטלות לימודיות משותפות, חוגים של אחה"צ, וכד'). בהצלחה רבה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים