חתך בירך

היי, ביתי בת 5.5 נחתכה בירך כשהתחבאה בגינה ומהבטון שם יצא ברזל שגרם לה לחתך קטן אך קצת עמוק בירך. לקחתי אותה לעזרה ראשונה בקופ"ח ושם חיפשו דבק חצי שעה. מאחר ולא מצאו לקחתי אותה לבי"ח וולפסוןבתקווה שידביקו לה ואז עבר רופא רשלן (בעיניי) ואמר שבד"כ לא תופרים במקום הזה (מקום הירך). היום, חודש אחריי, התחלתי לטפל בקלו קוט וכשאני מסתכלת על זה אני אומרת לעצמי: "באמת? הרופא הזה לא יכל לעשות כלום? שום השתדלות בשביל לסגור לה את החתך?" רציתי לשאול האם תשובתו של הרופא היתה מוצדקת? האם לא ניתן היה לעשות שום דבר? אני מבינה שאתה עצמך לא ראית את החתך אבל אם בקופ"ח בעזרה ראשונה רצו לסגור אותו, למה הרופא במיון לא השתדל לעשות יותר? מיותר לציין את דעותיי על בי"ח וולפסון כתושבת חולון. והרי ההוכחה.

שני דברים צריך להבין פה : 1.חתכים בגפיים , בעיקר התחתונות , לא סוגרים [ על ידי תפירה / סיכות/ הדבקה ] אם עברו מעל למספר שעות מהארוע , מחשש שיתפתח זיהום שיפוספס , לכן השאלה כמה זמן עבר עד שהילדה נבדקה בוולפסון. 2.אם התכוונו להדביק את החתך מדובר ככל הנראה בחתך קטן וצר - חתכים להם מתאימה הדבקה , וייתכן והרופא בוולפסון העריך שממילא עדיף לא לגעת בו . אלו רק ההשערות שלי כמובן . אני בטוח שהצוותים בבית חולים וולפסון משתדלים לעשות עבודתם על הצד הטוב ביותר בתנאים [ הירודים ] העומדים לרשותם . כמובן שלא כולם צדיקים , כמו בכל מקום . בהצלחה בכל מקום . חשוב לא לחשוף את הצלקת לשמש ככל הניתן .

לשאלתך: הגענו לוולפסון כעבור שעה ממועד הפציעה ואם אפשר להדביק חתך צר (כי הרי במנסבך (מרפאה) רצו להדביק רק שלא מצאו דבק)אז מדוע הוא החליט/העריך לא להדביק?שכן הרי הדבקה מתאימה לחתכים קטנים וצרים כפי שציינת?שאלה נוספת, לא התחלתי מיד לטפל בקלו קוט אלא אחרי חודש בלבד כיוון שלא הייתי מודעת לכך. והיתה פעם שהרגל נחשפה לשמש כשהלכנו לבריכה. אני מקווה שהחשיפה לשמש לא פגעה בתהליך הריפוי של הצלקת? מה אתה חושב ד"ר?