התאבדות בעקבות דיכאון, לאחר שבוע של רסיטל

שלום רב, מדובר באבי שלקה בדיכאון לראשונה בחייו בגיל 66. לא היה לא שום עבר של בעיות נפשיות או בריאותיות. הגענו איתו למיון בבית חולים יום לאחר סדר פסח. היה זה בעקבות לילה שנמסר לנו שהוא עלה וירד את הבנין, במחשבות התאבדות. היתה זו גם הפעם הראשונה שהתוודענו למחלתו. עד אז לא הבחנו ולא ידענו. זה לא ניכר עליו. חיכינו במיון כמעט שעה לרופאה הפסיכיאטרית. לאחר שזו הגיע נכנסו אליה אבי וזוגתו. בסיום הפגישה נכנסנו גם אנחנו, הילדים, ושאלנו את הרופאה, מה עלינו לעשות ולמה עלינו לשים לב. היא אמרה שיש לו דיכאון מג'ורי, אך אין לו יותר מחשבות התאבדות. אמרה שנתנה לו רסיטל והכל יהיה בסדר. צריך להמשיך כרגיל. בת זוגתו נשארה איתו בבית שבוע. באותו שבוע הוא לקח כאמור, רסיטל. בדיוק לאחר שבוע, היא שבה לעבודתה. שעתיים אחרי כן הוא קפץ אל מותו. שני דברים שגיליתי לאחר המקרה: 1. הרופאה הצעירה מהמיון היתה רופאה כללית ולא פסיכיאטרית. 2. בעלון של התרופה רשום בפרוש שאם לאדם נטיות התאבדותיות יש להשאר איתו ולשמור עליו בשבועות הראשונים בהם הוא לוקח את התרופה מאחר ושבועות אילו גורמים לשינויים קיצוניים במצב הרוח. אם הרופאה היתה מעדכנת אותנו בדבר ומנחה אותנו לשמור עליו ולהיות איתו 3-4 שבועות לפחות, עד שהתרופה מתייצבת, אני מאמינה שהוא היה עוד איתנו. האם לדעתך יש כאן מקרה של רשלנות?

שלום גל, מקרה מאוד מצער שנראה היה שניתן היה להימנע.בהחלט מתוכן הדברים המפורטים שלך, יש מקום להתחיל לבדוק אפשרות להגשת תביעה. כמובן שנצטרך להשלים פרטים חיוניים נוספים. הנך מוזמן לפנות למשרדנו בטל' 03-5751986. בברכה עו"ד בועז סילס