הפרת חסיון ורשלנות רפואית

בספטמבר 2010 נגלה לי גידול בראש ופניתי לאיכילוב, בינואר סגם מנהל המחלקה ניתוח אותי לניתוח ביופסיה ולא הצליח להוציא דוגמית, הוא אמר שיש אפשרות לצורת ניתוח אחר אך מנהל המחלקה לקח את התיק אליו ובכל פעם דחה את הניתוח ונראה לי שהיה רק מחשש בשל מיקומו הבעייתי של הגידול לבסוף ביוני כשמנהל המחלקה דחה אותי לנובמבר ולאחר שאמר שאאושפז לויסות תרופות ובכל פעם אמרו לי לא היום נואשתי ופניתי להדסה שםנותחתי בהצלחה ונגלה לי גידול ממאיר בשלב2, היום התקשרתי לעו"ס מאיכילוב כדי לספר לה שהטענה של מנהל המחלקה שזה כלום היה טעות חמורה עוד לפני שהצלחתי לדבר היא אמרה לי שהםקיבלו את המידע ממישהו מהדסה על הגידול ונסתה לתרץ כשלא ירדתי מהנושא טענה שנמצאת בארוע ושאצור עימה קשר. נדהמתי לגלות שמישהו סיפר להם על הגידול ושהם ישבו על הנושא למרות שהעברתי את הטיפול לבית חולים אחר השאלהשלי האם מותר לבית חולים אחדלתת מידע לרופא שכבר לא מטפל בתיק שלי האםזו לא פרת חסיון רופא חולה והאם אין כאן מקום לתביעת רשלנות והרי מדוע להם לבקשמידע ולשבתעל תיק שלא ברשותם יותר

שלום רב, המקרה שלך מורכב ממספר אירועים שלכל אחד יש את ההשלכות שלו למרות שהם קשורים אחד בשני. הראשון הינו השיהוי בביצוע הניתוח (לאחר כישלון הנסיון לקחת ביופסיה) עד אשר הניתוח בוצע במוסד רפואי אחר.האירוע השני הינו מסירת המידע הרפואי הנוגע אלייך.במידה ואכן לא הסכמת לוותר על החסיון הרפואי, ובכל זאת הופר החסיון הרפואי אז יש לזה משקל. יש ליתן את הדעת לכך מדוע כפי שכתבת אותו גורם מאיכילוב ביקש לקבל את המידע אודותייך, האם את ממשיכה להיות מטופלת באופן כלשהו באיכילוב, האם היה צורך בבירור כלשהו. האם בי"ח הדסה הוא זה אשר היה זקוק למידע אודותייך אשר נמצא בתיק באיכילוב וכך נמסר המידע הרפואי ? לעניין השיהוי בטיפול, יש ליתן את הדעת מהן ההשלכות של השיהוי במשך מספר חודשים עד ביצוע הניתוח במצבך הרפואי קרי, גידול בראש שנמצא ממאיר. האם שיהוי שכזה פוגע בסיכויי ההחלמה שלך? האם יש לכך השפעה על אופן הטיפול? על סיכויי הצלחתו? וכו'. לכל השאלות הללו יש ליתן תשובות לצורך ביסוס תובענה בעילה של רשלנות רפואית. בברכה ובאיחולי בריאות והחלמה עו"ד בועז סילס

לא היה כל צורך בקבלת מידע מאיכילוב ע"י הדסה כי הייתה לי את כל הניירת והמידע ולא המשכתי את הטיפול באיכילוב והם לא היו בקשר עד לרגע שהייתה התשובה לסוג הגידול ניתן להם רק השבוע, באיכילוב מנהל המחלקה אמר שהוא לא רואה לנכון לנתח וכי אינו מאמין שזה אפילו גידול למרות שסגנו שהוא היה הרופא המטפל שלי כן אמר שהוא חושב לעשות את סוג הביופסיה שנעשתה בהדסה ומנהל המחלקה פשוט זלזל בתלונות על המצב הפיזי שלי ודחה את הביקורת לסוף נובמבר. העניין הוא שסבלתי פיזית מאוד כי הכדורים שנתנו לא עזרו ורק ע"י צעקות שלי העו"ס פנתה למנל המחלקה לשנע אותו לאשפז אותי לויסות כדורים מה שלא נעשה בסוף בשל זלזול נוסף במצבי. ושלא נדבר על המתח הריגשי והנפשי שנגרם מחוסר הידיעה במשך שנה, ומה שאני יודעת הוא שהגידול הינו רגע בשלב 2 ואצטרך לעבור טיפולים כימותרפים והקרנות קשות לסלק גידול זה אך איני יודעת מה היה קורה אם היו ממצאים קודם לכן והרופאים אמרו שאינם יכולים להגיד לי את סיכויי ההחלמה. ושבשל התעלמותו של אותו מנהל מחלקה מאיכילוב שילמתי על הפגישה עם הרופא בהדסה ועל הניתוח באופן פרטי מה שהיה אמור להעשות באיכילוב ללא עלות אם היה מקשיבלי או לסגנו