התקדמות בטיפול

ערבטוב לך ד"ר קופלמן, מצרפת הודעה מלפני יומיים שטרם נענתה ראשית תודה על ההתיחסות, שנית,כתבתי כבר קודם מדבור בבת 10-קרבה-אם, שלישית,-פראפינים,אבקות,תרופות שונות דרך פה וכו-כבר ניתנו בעבר(לא מזמן בכלל), הסברתי לילדה מה הולך לקראת בעדינות,חיבקתי דובבתי, להערכתי היא הבינה שנחוץ לבריאותה לעשות זאת כי כואב לה ולא מרגישה טוב. מה שכן-למרות שהבטיחה,בשיחתי האחרונה איתה שתגיע לבדיקה(שאם תרצה נדחה בכמה ימיםוכו),כי יודעת שחייבת לפתור את הבעיה וכו....עדין אני מרגישה שהיא ממש ממש מפוחדת,לפעמים בוכה, עכשיו קצת הסכימה לאכול לשתות לשבת קצת לראות סרט וכו-אבל...עדיין....היא בוכה מידי פעם-מנסה להסתיר אבל זה מה שקורה.... מה את חושבת שכדאי לעשות מכאן? הבטחתי מתנה קטנה לאחר הבדיקה-הצעתי לבוא עם דובי/בובה נחמדה או משחק שאוהבת.... האים אכן את נתקלת בילדים שמתמרדים לבדיקות מסוג אלה,האים נתקלת בבכי/צעקות/חוסר שת"פ במהלך ביצוע הבדיקה? ודבר אחרון-האים יש טעם והאים במידה שגסטרו החליט שהבדיקה נחוצה ועכשיו,את היית אם היית במקומי,נותנת להחזיק 2-3 דקות את הילדה,להשכיב,להוריד,לעשות ולשחרר אותה ואחכ להרגיע כמה שיותר-או שבכח ובלחץ לא היית עושה שום דבר? כיררוג ילדים הציע מעט הפעלת לחץ למצב...הוא לא כלכך מכיר את הילדה וזה בעייתי. וכל טוב\מחכה לתשובתך ,אודה.