מיואשת ומותשת...:-(

אינני יודעת איך להתחיל ולספר אבל אנסה לתמצת... אני בחורה בת 26 ודתייה, סטודנטית בשנה האחרונה ללימודים. וקשה לי ואף מאוד מבחינה זוגית כך לפחות אני מרגישה. כל חברותי התחתנו וחלקן אף עם ילדים...ואני כן מה לעשות כבר מתחילה ללתהות מה יעלה בגרולי... אני לא יודעת מה גורם לזה שאינני מוצאת את זיווגי , אף ללפני שבועיים נרשמתי לאתרי הכרויות לדתיים אבל שם מרגיש שפשוט האנשים הלא נכונים פונים אליי ומי שאני מעוניינת דוחה אותי... זה מרגיש קצת ריקני בלב לראות שהנה עוד חג בפתח ואין לי עם מי לחלוק אהבה (אצל הדתיים קשה לצאת אם זה לא למטרה רצינית ואני סוחבת כל פעם דייטים אבל קשר רציני טרם היה לי) קשה לי עם זה שכבר בחופשות אין עם מי לטייל כי חברותיי מטיילות עם בעליהן ואינני יכולה להיות צלע 3... הלב שלי נחמץ..יהיו כאלה שיאמרו שאני בררנית (כן מפריע לי לצאת עם בחור הנמוך ממני-אני 1.70 ואם אינו אקדמאי ..לא שלא ניסיתי, ניסיתי אבל לא התאים..) אני מרגישה קצת אבודה, לחוצה ואולי תוהה שמא אולי חו"ח לא אמצא זיווגי..גם אני רוצה להתחתן ולהביא ילדים, גם אני רוצה שאמי תזכה לראות אותי צועדת לחופה.. אשמח להצעתך.. חג שמח

פונה יקרה בהחלט אני מבינה לליבך. שכן בהיותך בחורה דתייה, גיל 26 נחשב גיל מופלג לרווקות ככל הנראה לעומת בנות במגזר החילוני שאצלן גיל 26 עבור רווקה הוא גיל סביר בהחלט וללא פחדים מאי מציאת זיווג הולם. כך שבמקרה שלך, אחד הסיבות לפחדים נעוצה בהקשר החברתי-דתי אליו את שייכת. איני חושבת שאת בררנית במיוחד אם את מבקשת בחור בגובהך או אקדמאי כמוך, אלה דרישות סבירות בהחלט ואין לראות בהם סימן לבררנות יתר. מובן התיסכול שלך וחווית החסר אודות בן זוג על כל המשתמע מכך על בילויים וחיי חברה. במגזר הדתי קיימת מגבלה רצינית של עומס יתר המוטל על כתפי הנועדים לצורך היכרות שכן עליהם לקבל החלטה בזמן מאד קצר האם זה מתאים "להיות דבר רציני" או לא. האם יש אפשרות שטווח זמן קצר זה הוא הגורם לך לחרדה ולהתנהלות ביקורתית מבחינתך? אצל חילונים "יש את כל הזמן שבעולם", חודשים ואף שנה-שנתיים (ולעיתים יותר) כדי להחליט אם בן הזוג מתאים או לא, גם רגשית, גם התנהגותית וגם מינית ואם לא - אז זה בסדר להמשיך הלאה. לא כך הדבר אצלך בהתאם לתפיסת עולמך. מסיבות כלשהן חברותיך כן הצליחו להתמודד עם קבלת החלטה בזמן הכרות קצר ואת אינך מצליחה בכך. מאחר ואיני מכירה אותך , קשה לומר מתוך הפניה מה הם הגורמים האישיותיים והפנימים המקשים עליך את ההתנהלות בתוך תנאי המגזר הדתי. לכן הייתי מציעה לך לפנות לפסיכולוגית בקופת החולים אליה את שייכת על מנת לברר יותר לעומק ובאופן אישי אודות המכשולים המונעים ממך לתפקד נכון רגשית בתחום הנדון. כל טוב ובהצלחה חג שמח אילנה