צריכה עצה

שלום, לפני יותר משנה חוויתי פרידה מאוד קשה מבחור שאיתו הייתי בקשר במשך שנה. לפני חודש הכרתי בחור אחר, אנחנו יוצאים כבר חודש ומאוד קשה לי להיפתח מבחינה רגשית כלפיו, הוא מרגיש את זה וזה מפריע לו, מצד אחד הוא א רוצה ללחוץ עלי אבל קשה לנהל קשר חד צדדי אני מבינה אותו. מאז ומעולם הייתי מאוד סגורה וביישנית, ורק בשנים האחרונות נפתחתי, הקשר הקודם נגמר מאוד רע ואני חוששת להיפגע שוב ולכן אני יודעת שקשה לי להיפתח כלפיו. עם השנים למדתי לשים את עצמי בצד ולחשוב קודם על אחרים, זה טבוע בי כל כך עמוק שזה כבר הפך לאינסטינקט, אני אף פעם לא חושבת על עצמי וזה פוגע בי בסופו של דבר. אני לא בטוחה שהבחור הזה הוא בשבילי, אבל אני גם לא רוצה למשוך איתו את הקשר סתם, אני בת 24 ואני לא רוצה להיפגע שוב, אני יודעת שבשביל הסיכוי לאהבה ולזוגיות אני חייבת לקחת סיכון ואני גם לא רוצה לאבד את הבחור הזה. מה אני עושה? איך אני נפתחת? את חושבת שזה משהו שיבוא עם הזמן? תודה!

פונה יקרה הדבר הרלבנטי ביותר שכתבת הוא שמטעמים לא ברורים ככל הנראה שמקורם בחרדה וחוסר ביטחון למדת להעדיף את צרכי הזולת על פניך ולשים את עצמך בצד. אם לא יהיה לך את עצמך בראש ובראשונה, לא יהיה לך אז גם אף אחד. זהו הכלל הבסיסי של יחסי אנוש. כאשר אדם שם את עצמו בצד הוא מדכא את רגשותיו, את צרכיו ובקצרה את האמצ הפנימית שלו. מהמקום הכבוי והמדוכא, קשה לתת אמון, קשה להפתח ובטח שקשה למצוא שם מאגרים של אהבה עבור הזולת, כאשר את חסרה את האהבה לעצמך ולמי שאת. מאחר ואת צעירה וכל החיים לפנייך, ממש חיוני שתפני לטיפול פסיכולוגי על מנת קודם כל לגלות את עצמך, ללמוד לקבל את מי שהינך ולמצוא בתוך עצמך את הקבלה והאהבה למי שהינך ורק אז מתוך המקום הזה תהיה בך האנרגיה להעניק אהבה לזולת. כאשר יהיה לך את עצמך תפחת החרדה לתת אמון בזולת שכן תדעי שתמיד תמיד יש לך את עצמך בשבילך. כל טוב ובהצלחה אילנה