מבולבלת..

שלום. קוראים לי אושרית אני בת 22 ואני מרגישה מאוד מבולבלת. אני יצאתי עם האקס כשנה וחצי הוא עדיין היה חייל ואני משוחררת לאחר שנה וחצי הרגשתי מבולבלת ואני לא יודעת אם אני אוהבת אותו יותר הקשר בסך הכל היה טוב הוא היה מבין אותי הרבה אבל זה היה קשר שגרתי כל פעם שבת אני אצלו או הוא אצלי ויוצאים למקומות כמו בתי קפה סרט או מסעדה לאחר מכן חשבתי על אופציה של הפסקה הוא הסכים ואחרי שבועים החלטתי להיפרד הפרידה הייתה מאוד קשה לי הייתי בדיכאון בכיתי והבנתי שאני צריכה אותו בחיים שלי הוא מחזיק אותי במצב רוח טוב וכיף לי איתו לאחר חודש חודש וחצי לאחר הפרידה החלטתי להיפגש איתו ולדבר על הכל ראיתי אותו התחלתי לבכות שוב ולאחר שבועים שהיה בקשר כזה חזרנו הכל היה רגיל עד שפתאום שוב חזר לי המחשבה הזאת שאולי אני משקרת לעצמי ולו ואני אולי לא אוהבת אותו אני מדברת איתו הרבה ונפגשת איתו אבל ברגע שאני אמורה להישאר אצלו לישון או הוא אצלי יש לי דחף כזה להפסיק את זה או הייתי אצלו לילה ולאחר מכן רציתי לחזור הביתה אני לא יודעת מזה באמת זה מאוד מוזר הוא אמר לי שזה משבר ששנינו צריכים לעבור ביחד ולא כל אחד לחוד אבל הדחף הזה הורג אותי ואני לא יכולה וגם הוא אמר לי שהתרגלתי לישון לבד וזה הרגל ואפשר לשנות אשמח אם תכוונו אותי נכון.. בתודה, אושרית

אושרית היקרה, יש משהו בקשר הזה, למרות שלפי התיאור הוא מתנהל בצורה תקינה, שאינו מספק אותך ואינו ממלא אותך. כמו כן את מתקשה לשמור על רצף של שהייה משותפת כפי שהדבר מתבטא בשינה משותפת. לא ברור מתוך הפנייה האם חיי המין מספקים וטובים או שאולי הקושי בשינה המשותפת מבטא גם רתיעה מסויימת ממין. כך או כך, הפרידה יצרה דיכאון גלוי אותו חווית באופן מודע. החשש שלי שהקושי למצוא את הסיפוק בתוך הקשר, למרות שאין לך שום תלונה אודותיו, מקורו "מיני" דיכאון שביטוייו העיקריים הם הקושי ליהנות ולהתמלא סיפוק מדברים. בדקי האם גם בתחומי חיים אחרים את מתקשה להפיק הנאה וסיפוק לאורך זמן. הייתי ממליצה על פנייה לייעוץ פסיכולוגי. כל טוב, אילנה .