מתחננת לאיזהו שהוא הסבר הגיוני...

אני נשואה טרייה לפני כחצי שנה ואני כל פעם אומרת לעצמי מה היה יכול להיות אם לא הייתי נשארת. יש לי פחד פסיכולוגי שאף אחד לא יאהב אותי או לא ירצה אותי. שאני בוחנת את הדברים למבט לאחור אני חושבת שהייתי יכולה להתחתן אם כל אח שהיה שואל אותי. כי זאת הרגשה מדהימה שמישהו רוצה אותך בעולם הזה... אבל אחרי שכל האופוריה ירדה נשארנו זוג רבנו השלמנו אבל זה לא נראה שהשלמתי עם הדברים אני נורא רוצה ללכת ליעוץ זוגי ומבחינת תקציב אז יש לו תירוץ שלא זה הזמן... רק שיהיה מספיק... מבחינת היחסים האישיים הכרס שלו מגעילה אותי ומפריעה לי מאוד. בנוסף הוא חולה במחלת פיברומיאלגיה שאני לא יודעת כמה זה קשור אבל אני מרגישה שהוא מסיים מהר ואני לא נהנת. אף פעם לא הרגשתי את כל מה שמספרים עליו. כל פעם רציתי בגופי כאילו עוד. ואחרי כמה שניות זה נגמר... מה אני יכולה לעשות? אני מתחננת לאיזה שהיא תשובה בבקשה. אני עובדת עצות ולא יודעת מה לעשות. אשמח אם תוכלי להחזיר לי תשובה... אני.

פונה יקרה, קיימת ככל הנראה בעיה מינית של קושי להגיע לאורזמה הקשורה או לקושי שלך האישי להגיע לאורגזמה או גם לנטייתו של בעלך לשפיכה מוקדמת. כך או כך יש לך רתיעה פיזית ממנו בשל הופעתו, ונדמה שיש לך רתיעה נפשית כללית ממנו ומהבחירה שלך בו. כך שמעבר לחוסר ההנאה המינית (איך אפשר ליהנות מגבר שנרתעים ממנו?) קיימת הדילמה שלך אודות הבחירה בבעלך. בחירתך בו נעשתה מתוך תחושה של ברירת מחדל, תחושת נחיתות אישית ותחושה עמוקה של היותך דחויה ולא רצויה. כיום בנישואים את משליכה תכונות אלה על בעלך. מין הוא דבר חשוב בחיים אך קודם לו חשובה בריאות הנפש ותחושת השלמות הפנימית. נדמה שאת מסוכסכת עם עצמך ביחס לנישואין והזוגיות , לפיכך מומלץ בראש ובראשונה לפנות לטיפול פסיכולוגי אישי. את יכולה לפנות לפסיכולוג בקופ"ח החולים אליה את שייכת. תני לזה את העדיפות הראשונה במעלה למען השקט הנפשי שלך. שיהיה בהצלחה, אילנה.