מחפשת עצה...

אני ובזן זוגי יחד כבר שנים ארוכות ועומדים להתחתן. בכל הזמן הזה שאנחנו ביחד הוא לפעמים טוב ואוהב ולפעמים ממש מתעלל בי נפשית (לא פיזית חלילה). הוא מקלל אותי, צועק עלי ולא אכפת לו שאני בוכה וסובלת... מצד שני, יש פעמים שהוא אוהב אותי ודואג לי. אבל כשהוא עצבני הוא פשוט חוסם לגמרי את הלב שלו ולא מעניין אותו מה שאני אומרת. יש תקופות שבכלל לא טוב לנו ביחד, אנחנו רק רבים או בקושי מדברים, עכשיו אנחנו בתקופה כזאת. אני מנסה לדבר איתו והוא פשוט מקלל ומנתק לי בפנים ולא מקשיב. אני חוששת שככה יראו כל החיים שלי ואני לא יודעת מה לעשות. אני לא יכולה לעזוב אותו אבל אני פשוט סובלת! אני אף פעם לא מבינה מה אני עושה שמגיעות לי התגובות האלה והיחס הזה ואני כל הזמן מתחננת שיפסיק. מדובר בבחור שלא מרוצה מהחיים שלו, הוא לא עושה משהו שהוא אוהב ואין לו מוטיבציה לעשות משהו אחר. אני מפחדת שהוא כל החיים יוציא עלי את כל התסכולים שלו ופשוט נמאס לי.

שירי היקרה, לצערי התשובה ניתנה על ידך עצמך בתוך השאלה עצמה וזה אומר מה שהיה הוא שיהיה. מדובר כאן על דפוס של התנתקות רגשית, כעס מסיבות פנימיות של חוסר שביעות רצון מהחיים מצד בן זוגך וכניסה למצבי זעם ונתק רגשי בהם למעשה אין לו שום תחושה של רגש חיובי כלפייך. לא ברור מדוע אינך מסוגלת לעזוב אדם שאינו מסוגל להיות חבר אמיתי, שאין לסמוך על יציבות התנהגותו ושאינו מעוניין לשנות, אולי גם לא מסוגל, את עולמו הרגשי. הייתי מציעה לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי על מנת להבהיר לעצמך את קשר התלות שלך לאדם מתעלל, ומוטב להוציא את המסקנה לפני הנישואין מאשר לאחריהם. קשה לראות איך יהיו לך חיים טובים או אפילו סבירים עם אדם כגון זה. בהצלחה, אילנה.