להשאר או לעזוב?

אני בת 27 ובן זוגי בן 28. אנחנו יוצאי יחד מעל לשנה ואלו היחסים המשמעותיים ביותר שהיו לשנינו. אנחנו אוהבים אחד את השניה מאוד, נהנים מאותם הדברים ויש לנו יחסי כבוד הדדי ואינטימיות טובה. אני עובדת בעבודה מסודרת ורווחית והוא פוטר לאחרונה מעבודתו בחברת הייטק. אני גרה לבד והוא עדיין גר עם ההורים (אין לנו כוונה לגור יחד לפני הנישואים) אנחנו מדברים הרבה על העתיד ברמזים - על חינוך ילדים, על דירה שבבעלות הוריו והם מעוניינים שנגור שם בעתיד וכד' לאחרונה אני מרגישה שהגיע הזמן להתחיל לתכנן את החיים המשותפים בפועל ולהתחתן. אמש, סיפרתי לו את רגשותי והוא ציין שהוא מרגיש שזה לא מתאים לו כרגע (אלא בהמשך) כי הוא לא בשל לזה מנטלית וכלכלית. מהו הצעד הבא שאני צריכה לעשות...לחכות? לעזוב ולחפש מישהו שרוצה את אותם הדברים כמוני?

מיכל היקרה, לא תמיד צרכינו, משאלותינו נענים בבת אחת. את מתארת כאן תהליך של מספר מכשולים. 1) מסיבה כלשהי שלא ידועה לי אינכם גרים יחדיו. 2) במצבך הנוכחי יש לך עליונות כלכלית ועליונות של פרטיות במגורים. 3) אני מניחה שחברך מוטרד כרגע ממצב תעסוקתו 4) יש להמשיך ולברר מה מעכב רגשית ותפקודית את הסכמתו של חברך לרעיון הנישואין ולהקדיש לכך שעות ארוכות של בירור. ככל שתביני יותר את מניעיו ושיקוליו תצליחי להבין יותר מה נכון לך לעשות האם להמתין למועד הנכון (בהנחה שאינו רחוק מדי) האם תצליחי לשכנע אותו או לסייע לו בהתמודדות עם חששותיו או שמא חלילה תצטרכי לשקול את אפשרות הפרידה. מכל מקום בשלב הנוכחי נראה לי קצת פזיז מדי ולא מעמיק דיו על מנת לקבל החלטה כה גורלית בהעדר מלוא הבירור הנדרש.